ההרגשה הזאת,
שהכל מסתובב בבטן והגרון מתחיל לרעוד
אותה הרגשה שסחבתי איתי במשך חודשיים שלמים
של פספוס של החמצה
של שאלות כמו מה לא עשיתי בסדר או למה
שצלע ממך נעלמת לך
שמישהי שאת שומרת קרוב מתרחקת,
חוזרת.

קשה עם זה
קשה עם העובדה שזהו סיימת את התפקיד בעיינה
קשה עם הדמעות שיורדות מעצמן
קשה להגיד לה את זה כדי לא להיראות מגוחכת
קשה להיקשר למישהו והוא משחרר מצדו.

לא חשבתי שהיא חשובה לי כל כך :/
אני לא יוצאת בהצהרות שנגמר
אבל זהו לכל דבר יש סוף , או לפחות סוג של סוף.

ההרגשה הזאת
שאני לא יודעת מה לעשות איתה
תעלם מתישהו.
כמו שנעלמה אז.
והפעם גם האהבה והחיבה אלייך ואת עצמך תעלמי.

יום שמח היום.

מזל טוב לרותם הדודה היפה .

הקטנטונת כבר בת 15

אני שולחת לך את אהבתי הרבה

שתזכי לעוד הרבה שנים כאלהה

אוהבת המון המון 3>