Forever

שכבתי במיטה כשעה, ולא הצלחתי להירדם, כמו כשהייתי קטנה מדי ולא יכולתי להרפות את גופי. מרוב נוחות. מרוב שמיכות, מרוב לבד.

פרצתי בבכי ככה סתם, בלי הודעה מוקדמת וספגתי את כל הכרית שמריחה כבר משלושה גופים שונים, גם בדמעות שלי.

אני אוהבת אותה יותר, ואני פוחדת שכשאשבר בדמעות ככה כמו עכשיו כבר לא יהיה לי אל מי לחזור.

כאשר היא אומרת לי שזה לנצח אני לא מצליחה להאמין, דמעות חונקות אותי אם אני מנסה להאמין. אני חושבת שזו הבעיה שלי.

נזכרתי בפעם ההיא שבה שכבנו על השטיח ואז הגוף שלי איבד חיבור ולא הבנתי מה אני עושה בכלל, אז הלכתי החוצה

והמבט השבור שלה הרס אותי, ובכיתי כל הדרך הבייתה. ברגע שהדלת נסגרה מאחוריי, למען האמת.

אני מפחדת להאמין. כי אני פוחדת למות מבגידה.

יש לי חשש שלא תהיה טובה מהשנה הזו. שמכילה את כל כולי. מההתחלה ועד הסוף. עד כדי שלמות. עד כדי מיצוי מוחלט.

ניו יירס רסולושן -

להסתיר יותר.

אמש כאשר שכבנו, נעצתי את הציפורניים שלי מסיבות מרובות.

נהניתי לדחוף עד הקצה בלי להבהל מהתגובה, בנסיון כניעה

שלחתי ידיי אליו וליטפתי אותו בזמן שהמבטים שלנו הצטלבו.

מבטיי מרושעים, הוא ניסה לגרום לי להשמיע קול,

משחקי הכוחות שלנו במיטה הפכו אותנו ליצורים תאבי בשר ודם והרצון

לצעוק ממלא לנו את הגרון. בעוד הוא חדר אותי הרגשתי איך היא נפרמת

ממיתרי הקול שלי, כמו אבן הקשורה לקו התפר ומושכת אותו מטה, מטה

עוד שניים, עוד אחד והיא משתחררת, לא הסכמתי לגנוח באוזנו.

הוא שאל מדוע אני עושה את כל זה, ועניתי שבעבור זכרונות טובים, עם דמעות בעיניים.

הוא אמר שפעם אחת כבר ניצחתי, ואם הייתי מפסידה, לא היינו כאן היום.

צפיתי היום בלידה, לא באופן חי, לא מספיק קרוב בשביל שאוכל להריח

אבל זה היה מפתיע כי לא ציפיתי לראות את זה, באמצע הרצאה על פסיכולוגיה התפתחותית.

ממש נס הלידה, הבחיל אותי קצת. תינוק מגעיל וקטן שהוצא מהוגינה של האישה האומללה ההיא.

עייפתי מזה שהכל פה כל כך חי עד שהכל מתחיל למות.

קיבלתי מכתב היום, בצורה האלקטרונית של מכתבים, והיה כתוב בו על כישוריי החברתיים הכושלים,

על הריחוק שלי.

היום כעסתי וזעמתי כל כך הרבה, יריתי מבטי גועל, ואז הכרחתי את עצמי לכפר על מעשיי.

השקרים נוטפים לי מהעיניים ביחד עם הדמעות. דמעות מצחיקות אותי. אני מתעשתת מהר,

חוזרת לערשת רצינית וחסינה. אני מתלוננת על משחקים של אחרים אבל לא שמה לב לשלי.

אני לא מרגישה צורך באף אחד ובשום דבר. אני לא זקוקה לאיש. אני כן זקוקה לגברים. יש גבר.

גברים הם האישור שלי והם מבטיחים את קיומי.

אני לא בודדה, אני חנוקה.

מגיע לי רע.

As deep as I'm in"

"I just want deeper

They are gonna kick me out

leave me hangin' in the streets

.of gold, of brown of crimson

Feed me pills, touch me hard

.fuck fuck fuck me

Hug me, spoon me in the bed

hold me head, be kind

.be evil

I'm blinded, I'm so happy I could cry

;right now

because

I'm alone

but I don't

.feel it yet 

can 

you

?understand 

יש לה את הפרצוף הכי תמים בעולם אבל בעצם היא פרועה במקומות הכי צפויים.

היא אנוכית, היא חונקת, אי אפשר איתה.

אבל יש לה מבטים נוקבים כאלה שתופסים אותך לא מוכן ואז זה נגמר

כמו שזה תמיד נגמר,

והוא נושך אותי בכתף בדיוק כמו שעשיתי פעם,

ונושפת לי באוזן, ונושכת לי את התנוך

ובסוף הם מתפרצים ביחד ונמסים אל תוך הסיבים.

אני לא ניתנת לריצוי.

מזייפת את כל החיים.