"כשנולדתי, כמו כל ילד,
אמא אז כל כך שמחה -
כי מאז דוד המלך
ג'ינג'ים יש במשפחה.
בית הספר רק הגיע,
למורה היתה שיטה -
לא חשוב מי שהפריע,
"ג'ינג'י צא מן הכתה!"
לבבי אז התרתח,
כי אותו מורה מזקין[
הוא אומנם היום קרח
אבל פעם היה ... ג'ינג'י.

כי ג'ינג'י זה אופי,
כי ג'ינג'י זה טבע,
על ראש הג'ינג'י בוער... הצבע -
ג'ינג'י! ג'ינג'י!

בצבא התחיל לרוץ לי,
הסמל תמיד יקרא:
"מתנדב אחד נחוץ לי,
ג'ינג'י, צא מן השורה!"
אם כולם נוסעים הביתה -
"ג'ינג'י תישאר תורן"
אז החלטתי את הפייטר
ללמד שיעור קטן.
קורס קצינים מיד עברתי,
מה זה ג'ינג'י הם ראו -
לאותו בסיס חזרתי,
במסכן אל תקנאו...

כי ג'ינג'י זה אופי...

כל חייל קרבי ידע פה,
אין כמו ג'ינג'ים בקרבות;
למה לא נקים פלוגה פה
רק של ג'ינג'ים, בלי טובות!
כל הג'ינג'ים- בואו יחד!
נתלכד יחדיו כולם!
ונהיה פלוגת המחץ
הנועזת בעולם!
ומול אדמוני - הנזר
יתמלא גם נאצר חיל,
עם פלוגת ראשי הגזר
לא כדאי לו להתחיל!!!"