החמש שורות שכתבתי,

ותומצתו במציאות למחשבה של רגע אחד,

הצליחו להסיט לי את האוויר,

 והוא כבר לא במפרשים שלי..

נדדו לאחד אחר.

מדהים כמה המילים יכולות עלינו. עליי.

מילים יכולות לקנות אותנו, להרוס אותנו,

וגם לזרוק אותנו לרחוב אחר כך במחיר מבצע.

למילים שלי יש פחות כוח עליי, מלמילים שלו.

      ואולי זה כבר אומר הכל..

                  לא?

לא תמיד
בסדר הזה.

כמה אני צריכה אותך,
היום, ברגע הזה ממש .

כמה החמימות הרגעית
תרגיע את העור הזה
שמשתוקק ומשתוקק..

והשאלה היא כמה ולא למה,
כי אתה לא מספיק לי
כדי שיגיע לך שיר משלך,

לא מספיק.