העוצמה שבהן נטרקות דלתות בבית הזה,תמיד הייתה חזקה באופן מיוחד.
תמיד הרעידה ליאת כל החללים בגוףעד האחרון,בלי לפסוח על שום איזור.
אפילו הזכרון והאשמההרגישו את המהלומה.
ואני?אני עדיין מוטלתברצפה לצד הקיר ,מחוררת את הדלתבמבטים, ללא תזוזה,
נדמה שהטריקה הזאתהייתה החזקה מכולן.