נוצר השקט. הנתק .
וכך ברגע שברירי אחד
נבנתה חומת מגן
בינך למילים שלי,
ואני עדיין לא הספקתי
לשלוף את החרב שלי
כדי להלחם.
כדי לקרוע את רעלת
המציאות הזאת מעל פנינו,
ולמשוך אותך חזק אליי
ולא לתת לך לעזוב את החיבוק שלי.
זה החיבור הדק הזה
שבין שפה אחת לשניה,
בין שתיקה אחת לאמירה אחת,
שזורק אותי לידיים שלך
ומבקש אותך קרובה.