מנטלית ורגשית.

מרתקת יותר מהכל.

השחתה רבותיי, השחתה.

פנימית וחיצונית.

קשה יותר מהכל.

אני רואה את עצמי מהצד

גומעת הזיה אחת

גדולה , של כל מה אני רוצה,

שיקרה, שיהיה, מעצמי,

וכשהכל נפסק

אני הופכת את המציאות

הבלתי אפשרית הזאת של החויות

שלי לעצמי,

הופכת את הדבר הזה שנקרא אני

למשהו בלתי אפשרי,

מרוחק ומעל כולם. מעל הכל.

זה אחד מהרגעים האלה עכשיו

שאני מדלגת על פני המציאות,

לאוו דווקא הנוכחית,

ובלחש מספרת לה שחזרתי

לשורשים הבסיסיים,

המושחתים והעילאיים,

הבלתי מושגים,

אפילו לי.