| 12/2007
תופעת הריאליטי החדשה?
כתבה זו פורסמה בוואלה חדשות בחודש יוני השנה,מצפה לפרויקט הבא:
 
גאולה לבתולה
יום חמישי, 21 ביוני 2007, 17:05 מאת: ירדן, מערכת וואלה!
 בינתיים תתאמני
לירדן נמאס מזה שהיא בתולה, והיא החליטה שעד סוף החופש הגדול מישהו כבר יעשה אותה. וואלה! zone בפרוייקט דוקומנטרי מיוחד, מקסימום עד סוף אוגוסט (נקווה בשביל ירדן שיגמר לפני)
זו השנה הלפני האחרונה שבה ל-20 ביוני יש איזושהי משמעות עבורי. נכון שהמשמעות הזו הולכת ומתגמדת ככל שאתה מתבגר ונהיה יותר ויותר אדון לעצמך, אבל בכל זאת, תנו לי רגע להתרפק. בימים האחרונים מצאתי את עצמי מחפשת מטרה. אני יודעת שמטרות אמורות להגיע מבפנים וכל ניסיון לכפות אותן רק יסתיים בחוסר סיפוק, ולמרות זאת ישבתי עם דף ועט וניסיתי לבחון מה אני רוצה מעצמי, שנייה לפני שאני נכנסת לי"ב, שזה שתי שניות לפני שאני מתגייסת.
אחרי שהוצאתי מהמשוואה טיסה לחו"ל, עבודה יומית קבועה - אני מעדיפה להמשיך לעשות בייביסיטר תמורת מחיר מופקע - לימוד של שפה נוספת (ספרדית הייתה על הפרק וירדה), שיטוטים חסרי תכלית בקניון והתמכרות לנפילים, הגעתי למסקנה שבוודאי עוד אמצא את עצמי בכמה הופעות (חסכתי מראש), אבל קשה להגדיר אותן כמטרה אמיתית לחופש הזה.
מי עובר סלקציה?
 תרגיעו (למצולמים אין קשר לכתבה. צילום: שרון בוקוב) ואז, בעודי צופה ביוני בלוך מתארח אצל ליאור שליין, בדיוק בזמן שעוד שריקת ש' יצאה את פיו כמו כדור מלוע תותח, הבנתי שאני חייבת לעשות את זה. כן, את זה – להזדיין, לעשות סקס, לשכב, להיתקע, שיפתחו אותי – תקראו לזה איך שאתם רוצים. הקיץ הזה אני הולכת לאבד את הבתולים שלי. בחיים לא חשבתי שאני אהיה האחרונה להזדיין מבין החברות שלי. הרי הייתי בין הראשונות להתנשק, בין הראשונות להתמזמז ותמיד היה לי איזה בחור באופק, אבל איכשהו, בין מבחנים ושינה – אתם יודעים איך זה – נרדמתי בשמירה (או ככה היה אומר איל החייל, החבר האחרון שלי שבדיוק נכנס לקורס קצינים).
קוראי שורות אלו בטח ממלמלים לעצמם "כמה אמריקאי מצידה. מה היא חושבת, שהיא ב'אמריקן פאי'?", או לחילופין "איזו שרמוטה. אני אתקע אותה". אבל שתדעו לכם שהחלטתי לקחת את המשימה הזו בשיא הרצינות, ואתם תראו לעד סוף החופש זה יקרה. כל שבוע תשמעו ממני, וזה בטח יקרה בקרוב, אבל אני לא הולכת לאבד את הבתולין שלי לסתם איזה פרח שיתחיל איתי בים או במסיבה. גם לא לחתיך של השכבה – חבל שאין כזה באמת – אלא למישהו שיעבור את הסלקציה הקפדנית שלי. ותאמינו לי שהיא קפדנית.
מי לא עובר סלקציה?
 לעלות כיתה (אלוסטרציה) מכיוון שכבר קיבלתי מחברות שלי (ומהספר) לא מעט עצות, ברור לי שסקס הוא דבר נרכש. אין דבר כזה זיון טוב מהרגע הראשון. כולם נולדו בתולים וכולם צריכים להשתפשף, כלומר לשפשף, לפני שהם מתחילים בכלל לדעת מה הם עושים. זו הסיבה שאיבוד הבתולין לבדו, אינו המטרה הסופית. הרי את זה יכולה לעשות כל בחורה בכל רגע נתון. המטרה האמיתית היא למצוא מישהו שביחד אתו אלמד ליהנות ממין ולא סתם לסמן איזה וי. זו הסיבה, למשל, שחייל קרבי, עם כל הפאסון שלו, יידחה לטובת מישהו מהשכבה. גם כאן הקריטריונים צריכים להיות נוקשים: אסור שזה יהיה איזה שמוק שיספר לכולם אחרי שנייה, אבל זה גם לא יכול להיות אחד הידידים שלי, כי זה יכול להיות ממש מביך.
אני מניחה שעם הזמן אני אדע בדיוק מה אני רוצה, כלומר אני אדע בדיוק מה אני רוצה כשאני אמצא, כלומר, אני מתחילה לחפש. הזמן מתקתק אחורה.
| |
|