אני אוהבת אותו....
עדין..
אני לא מפסיקה לחשוב עליו.
ואני לא יודעת מה אני רוצה מעצמי...
מבאס, אבל שיהיה....
יעבור....
בסופו של דבר אני אשכח ממנו... ואז יהיה טוב.....
יהיה טוב.... :S
כואב לי הראש ואין לי תיאבון ואין לי כוח לנגן.
לא רוצה שזה יחזור.
לא רוצה להרגיש ככה שוב....
חשבתי שזה כבר נגמר....
שלא יחזור שוב S:
אבל מסתבר שטעיתי.....
התקופה החרא הזו חוזרת אליי שוב.
כל העצבים, הריבים, הדכאונות והירידה בלימודים.
הכל חוזר... ><
ות'אמת,
נמאס לי כבר מעצמי.
לא מבינה איך אנשים מסוימים נשארים איתי עדיין.
אני מעצבנת, מציקה, חופרת, צומי (בלאט. ><" ) ועוד כל מיני כאלה.... ><"
אני לא מסוגלת לומר מה שאני מרגישה,
כי אני מפחדת.
מפחדת מהתגובות....
תגובות שעלולות להיות די צפויות...
שלכם, מאיה... 3/>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
