Go ahead, תשרוט לי את הנשמה.
נו אני מחכה, אני צורחת אל הצלילים הגבוהים ביותר במהירות הקול רק בשביל שתשמע...
אתה מסתובב לי בין הרגליים או סתם מרוחק ואני תמיד שואלת איפה אתה כשאתה רחוק ולמה אתה לא הולך כשאתה קרוב.
מה זאת אומרת לאהוב? אני שואלת במבט תמים כזה כמו שרק לי יש ואתה אומר שלאהוב זה... לאהוב זה... לאהוב זה להיות, ואני תוהה למה אתה מתכוון כשאתה אומר דבר כזה, ואם אתה בכלל יודע מה שאתה אומר.
אני יושבת כאן ושואלת את המראה אם היא משקרת לי או אומרת את האמת וכשאני משקרת אני מחפשת את האמת שלי וכשאני אומרת לך די אני רק רוצה שתמשיך וכשאני אומרת "לא" אני תמיד, אבל תמיד אומרת כן וכשאני אומר לך להתראות אני בעצם רק רוצה שתמשוך אותי בחולצה ואולי גם תקרע אותה קצת, אבל בכל זאת תגרום לי להשאר.
אני מסתכלת אחורה תמיד ושואלת מה היה לא בסדר ואולי עכשיו אני מקבלת את התשובה לשריטה העמוקה ביותר, טוב בעצם חוץ מעוד אחת או שתיים שהן עמוקות מדי ומחורבנות מדי בשביל שאני אספר לכם עליהן, אבל אתם תאהבו אותי בכל מקרה נכון? אתם חייבים!.
ואני שואלת את עצמי מה אני עושה איתך ואיך הרסת אותי בחיוכים המזוייפים שלנו ובהליכה הכובשת והתחת הזה שזז, מצד לצד מצד לצד, ככה אנחנו 24/7 מול המראה. מה עוד יש לנו לעשות? הרי בכל מקרה אנחנו לא ממש מסתדרות אנחנו במקרה חברות. 4 בנות שסתם רגילות אחת אל השנייה מאז גיל אפס, אתן תמיד תהיו אתן ואני יאהב אתכן אבל.. אני יודעת שאני קצת יותר מזה אבל בסדר.. שטחית זה בסדר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
