6:30 בבוקר. השעון מצלצל..."Birds flying high.." שר את השיר הזה,שעושה לחייך "Sun on the sky...." מעיר את האופטימיות שבך "Reeds driftin' on by ..." מעלה בך חיוך "It's a new dawn ,It's a new day", לקום על רגל ימין ולקוות שהיום הזה יהיה ליום ההוא "It's a new life...For me". שלו את מחכה, ליום שיראה שונה מעט מכל יום אחר."And I'm feeling good"
אז את שוטפת מעלייך את אתמול... יוצקת על עצמך את היום, שורפת את האכזבה ובודקת שהיום לא יהיה כמו אתמול.
ואחר כך, את אוכלת, אוכל זה האוייב הכי גדול שלך... את זוכרת?. עם תסמינים של פעם, ביס קטנטן שזה יראה כאילו אכלת המון. עובדת על עצמך ממש, אבל זה בסדר כי נשאר עוד מעט ואחר כך את תפסיקי ותחדלי להיות כזאת שאכפת לה.
אחרי זה... את מדליקה את הרדיו, המוזיקה.. היא מצילה את הנפש שלך, להתנתק רק לרגע לשנייה אחת כמעט לא לחשוב עליהם ועל מי שאת צריכה להיות ומה את אמורה להיות ולא להיות עצמך לרגע ולשכוח מכל מה שאת צריכה.. פשוט להרפות.
ואז... כאילו כלום - את עוטה את המסכה, היפה, עם חיוך נוצץ,שיניים לבנות,שפתיים מלאות, עיניים צוחקות ומבט כזה שאוכל לבבות,שיער שופע,הלבוש הזה, המעז.. היחידה שמעיזה.
פתאום את מרגישה בטוחה, כמו הרגע הזה בין שמיים וארץ לפני הנפילה המכה שתהרוג אותך לפני שהכל נגמר לפני שהחיים מרוסקים לפני שאת חיה לפני שאת עוברת לעולם אחר לפני שאת ערה באמת... ואת מרגישה כל כך בטוחה פתאום, הנה את, אותה אחת... עכשיו אפשר לזהות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
