הרגשת פיספוס,
המילים שעוברות לך בראש לאחר שחשבת שאמרת הכל.
שאריות של חיים.
הרצון הזה לדעת שעשית הכל. שביחד עשיתם הכל.
השתחררתי מזה.
השתחררתי ממך.
השתחררתי מהתחושה שאני חייבת לאהוב אותך.
מהמחשבה המקובעת הזאת, שאעשה הכל למען האהבה שלנו.
אבל עדיין,
כן עדיין.
אני עדיין שוכבת במיטה וחושבת עלייך.
אני שוכבת הצידה עוצמת את העניים, ומקווה שתחבק אותי.
אני זוכרת את כל הרגעים אתה יודע.
יודעת כל צעד.
כל מבט שאעשה וכל תגובה שלך אל המבט, אל התזוזה, אל הנשימה.
אנחנו מחפשים רגעים של אושר.
אהבה שתתמוך בנו. שתיחבקו. שיעריכו.
אתה הכל. מאמא אתה באמת הכל.
ואני אוהבת אותך.
וזה נראה על המסך רק שלוש מילים.
אבל ח'ברה, אני אוהבת אותו.
אוהבת את המוזיקה שלו, אוהבת את האוכל שלו.
אוהבת את האצבעות שלו, אוהבת שהוא מכין אוכל,
אוהבת את הקול שלו שהוא שיכור,אוהבת את איך שהוא מסתכל עליי.
אוהבת את כל הגוף שלו. אני אוהבת את איך שהוא אוהב אותי.
אוהבת איך שהוא נוגע בגוף שלי, אוהבת את ההגנה שלו, אוהבת את הקנאה המוסתרת.
אוהבת את האהבה שלו לאבא שלו.
הכל אני אוהבת. גם את המשפטים הטיפשיים, הבדיחות הלא מצחיקות והקולות המפגרים שהורסים
רגע רומנטי, גם אותם בסופו של דבר אני אוהבת, הם בכל זאת גורמים לי לצחוק.
וכל האהבה הזאת, מטעה.
כי יש כלכך הרבה אהבה, מצד שנינו, והקשר כלכך מקסים וכלכך ונטול רוע.
הקשר החזיק דברים רבים.
שזה מבלבל.
אבל עם כל זה, עם כל הטוב, החוזק והאהבה, המקומות שלנו שונים.
ואתה מבולבל, ואני מבינה.
אבל הפסקתי להבין. הפסקתי לחכות, הפסקתי לדעת.
כי אני לא יכולה יותר, לא יכולה יותר לכאוב.
שנינו עומדים, במקום שבו, אין סימני שאלה.
האהבה שלנו בטוחה, אמיתית. ומנצחת הכל.
ולמרות זאת, השדים הפרטיים שלך, לא מפסקים לצרוח.
אני רואה, אני יודעת. אבל הם לא יכולים לגרש אותי יותר.
זה מבלבל, ואנשים, זה הסיפור שלי.
ויש המון סיפורים ... שונים ומשונים.
כולם חשובים. כולם יפים וכואבים.
אבל תפרידו בין אהבה לבין המציאות.
אני מנסה, אני מצליחה למצוא רגעים של אושר.
בין כל הכאב, והגעגוע, והחור הענק שנמצא לי בחזה,
אני מוצאת רגעים של אושר, אני לא מחכה, אני מבינה שזה לא רק האהבה.
ואם תחפשו, אתם תמצאו רגעים קטנים ואחרים של אושר.
כי אני הצלחתי, אני הצלחתי למרות כל האהבה המטריפה, באמת מטריפה,
ולמרות הקשר המדהים. אני הצלחתי, להבין שזה לא יכול להיות.
פשוט תחיו רגעים קטנים של אושר, שיגרמו לכם לחייך.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
מאיילי