חשבתי על זה הרבה...
וניסיתי למצא את הבעיה שלי...?או של האנשים סביבי..?יותר נכון לאלה שאני קוראת חברות הכי טובות..
בשבילי חברות..
אלה שמתקשרות שואלות מה שלומי כך סתם..
ואולי בדרך גם קובעות להיפגש לשתות קפה או לצאת לרכל קצאת...
אלה שנפגשות בד''כ 3 -2 פעמים בשבוע..
אלה שמוכנות לספר לך דברים שלא חשבת שהן מסוגלות לעשות דברים שכאלה..
אלה שיכולות להודד ולהגיד שהכל מצויין לחייך ולמשוך אותך מהחור הכי עמוק שאת נמצא בו.
כמה שאני רוצה מוכנה לעזוב את כל הדברים שאני עסוקה בהם ולתת
את כול כולי לחברות זה לא קוראה..
למה?
כי אין לי אמיתיות.ולמרות שיש סוג של..את רוב הדברים שכתוב הנ'ל...
פשות לא.
אולי בעיה בי?זה שאני לא מתקשרת...אני כן היתקשרתי אבל הפסקתי...
למה?
כי כל פעם שאני מתקשרת הן ביחד ואני לא.זה מצחיק לשמור חברות דרך טלפון..
הלא כך...
יש לי חבר העם זאת הבעיה..?
לדעתי ממש לא עם חבר תמיד אפשר לדבר ועם הוא אוהב ..הוא יבין...ועם הוא לא
מי צריך כזה חבר שילך לעשן עם בוב מרלי...
למה צריך חברות הרי יש חברר...
צריך!חברות... זה דברים שלא מספרים לחבר זה להיזכר באקסים זה לצחוק ,זה לבלות,
זה לעשות שטויות ולהימרך על הטלויזיה כשג'וש הרטנט מופיע...
לשמוע מוזיקה המשותפת לתקופות,לחשוב על רעיונות יצירתיים,לתת עצות כחמוות מתוחכמות ולא רק..
ואולי התבגרתי ומשעמם איתי...?
אין שהחופש התחיל הרגשתי ואני מרגישה צורך לציר..
ציור של מזל שור על החזה של חבר שלי[צויר בעזרת עט]
[צויר בעזרת צבעי שמן על כנוואס,ציור שציירתי לפסיכולוגית בה'ס]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Happy Person ?!