מאחורי המסיכה.

הלוואי שהכל היה יותר פשוט איתך.

הלוואי שלא הייתה לך חברה עד לפני כמה ימים.

הלוואי שיכולתי לבקשר פשוט מההורים שלי להסיע אותי אליך והם היו עושים את זה, בלי לבקש הסברים...

הלוואי שהיינו יכולים להתראות עכשיו, שהיית גר ביישוב שלי, שהייתי יכולה לבוא אליך ברגל, או אתה אליי.

הלוואי שהייתי יכולה לבוא אליך, ולנשק אותך בלי לחשוב על זה שרק סיימת ת'קשר.

הלוואי שלא היה לי אכפת ממה שכולם יגידו עליי, על זה שהפרדתי בינכם.

הלוואי שלא היה לי אכפת ממנה.. מלפגוע בה.

הלוואי שלא היה לי אכפת מזה שהיא בטח כל כך מקנאה בי עכשיו.

הלוואי שיכולתי לגרום לה לא לשנוא אותי עכשיו..

הלוואי ש.. לא הייתי פוחדת מהקשר איתך.

הלוואי שהייתי יכולה להיות בטוחה בזה שאני מאוהבת בך.

הלוואי שיכולתי לבוא ולהגיד לך עכשיו, בלב שלם, שאני אוהבת אותך.

הלוואי שאני לא אפגע בך שוב בחיים.

הלוואי שבאמת השתנתי, כמו שאני חושבת שהשתנתי מאז.

הלוואי שהאהבה שלי אליך אמיתית.

אני חושבת שכן,

כמעט משוכנעת.

אני חושבת שזאת אהבה..

כמעט בטוחה..

בטוחה!

כמעט.

פוחדת להיות בטוחה, בחשש שאני אולי טועה, ואז אני אפגע בך, כמו אז.

אולי אני לא יודעת להבין, להצליח לדעת בדיוק מה אני מרגישה.

הלוואי שאני כן.