התיישב עלי מצב רוח כל כך לא רגיל לי..
כמו שכולם מכירים אותי אורילי שמקפצת וצוחקת ושטויות
אני כל היום בדאון מנסה לפעמים לצאת מזה יוצאת ואז חוזרת .
זה מזכיר לי את התקופה ההיא שהייתה לי עוד המחלה ההיא שאם לא הייתי מעסיקה את עצמי לפחות 16 שעות ביממה זה היה משתלט עליי..
אני מפחדת שזה יחזור=\
טוב אני אופטימית [אני חושבת]
זה יעבור בסופו של דבר..
כמה תמונות מהעבר..
להיזכר קצת..
מאותו יום שהלכנו לדיזינגוב אני אודי קיריל ואייל וגררתי אותם לים איתי - תמונה שקיריל צילם וערך.[הרגל שלי]
לא רואים טוב אבל לי היו צמות וניצן ותומר אפרוח היו אצלי והמצלמה הייתה בצבע וורוד-אני וניצן עומדת מאחור ומדבר עם הוריה 
תמונה עכשיות.
דרך אגב עשיתי עוד הליקסים [2] עכשיו יש לי 3
ציפיתי שההורים לא יגלו אבל הם גילו אחרי יום הלכתי לעשות אותם עם לירון ניצן וליאת בקניון הזהב עם אקדח[אין תקציב למחט] בטורקיז עם מוכרת מעפנה עזבו היא כל כך מטומטמת כבר העדפתי שליאת תעשה לי תחור ולא היא מרוב שהיא חסרת ביטחון היא כמעט עשתה לי חור בין הסחוס לתנוך בימקום הליקס טיפשה עזבו אין לי כוח להסביר לכם אפילו פשוט תאמינו לי
עד כאן לבינתיים ואני יודעת שאתם שונאים פוסטי דיכאון
אני אוהבת אותכם
s.o
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
s.o