|
קטעים בקטגוריה: ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ ן¿½ן¿½ ן¿½ן¿½ן¿½.
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
חוף הדקל, מיי פיינגולד, ישראל בר און, ועוד
מה יהיה לנו בפוסט:
- התרשמות שלי מגמר כוכב נולד 7, ישירות מחוף הדקל, אילת.
- דעתי על התוצאות.
- הסבר שלי לנושא "האם כדאי לסמס לכוכבי ריאליטי/האם משתלם, ואם לא, אז למה"
- מס' תודות באופן אישי.
- ולסיום: מדונה. [או, לשם דיוק: "מדווונהההההה!!111אחדאחד"]
היי לכולכם,
אז היום כמו שאתם רואים, לא יהיה פה שיר אלא סיכום אישי, מעט סובייקטיבי וגם הרבה שלא.
טסתי לאילת כדי לראות את הגמר.
החברה היתה כבר שם מיום חמישי בערב ואני באתי אחריה מסיבות כאלה ואחרות.
הייתי נלהב להיות שוב בערב שכולו כוכבים [טוב, רובו]
ההפקה כמובן, עשתה את שלה והבמה, האפקטים עשו אירוע נוצץ ומרהיב.
היה די חם וצפוף, מלא בבני נוער צורחים להנאתם, אבל אני... לא מתלונן. מה עושים כדי להיות שם בשביל הפייבוריט[ית]שלך.
היינו שם: אני החברה, 2 חברות שלה ובני הזוג שלהן.
הערב החל כשהשלושה עלו לבמה ושרו את שיר האודישנים. הייתי מפוקס במיוחד על מישהי אחת שהיתה על הבמה ואם עדיין אינכם יודעים מיהי, תציצו לפוסט הקודם שלי: http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=375595&blogcode=11195862
מי עוד היו שם: עידן רייכל, שלומי שבת [מזל"ט ליומולדת], אייל גולן הבריז [וטוב שכך?], ישראל בר און וכמובן, איך לא, נינט טייב.
עידן רייכל הרדים אותי, שלומי עשה היטב את מה שהוא יודע, ישראל בר און עם
שיר שהזכיר לי כמה שורות מהכתיבה של יוסי בובליל [שבטח חשב שהוא גנב לו את
הליריקה] ונינט, שלא יודע מה תגידו או לא, אני אוהב ת'קול שלה.
מה שכן, לא היה כמו הגמר של כוכב נולד 6 יחד עם ריטה, אבל מה אני מתלונן כשיש את מיי.
דעתי על הביצועים [בכללי מאוד] של השלושה:
ולדי - יודע לתת את השואו, הוא יודע מה הקהל אוהב ומה יקפיץ אותו. מנסה כל
הזמן להתחבב על הקהל, אולי יותר מדי הייתי אומר. אבל לבחור יש כישרון,
פרפורמר שחלק אולי ירימו גבה על שילוב סגנון 'מייקל ג'קסוני' לשיר של ישי
לוי |: יש לי הרגשה מאוד חזקה שהוא ייצג את ישראל באירויזיון. לסיכום: כל הכבוד.
מיי פיינגולד - אולי דעתי משוחדת מעבר לרגיל כאן, אבל הביצוע לשיר של
משינה ואז הביצוע לשיר המקורי שלה ביחד עם הסלטה והרקדניות, עשו את כל
הסבל של לעמוד שם משעות היום המוארות בחברת שמש מעיקה, לנסבלים ושווים
"לאלללללללה". לסיכום: מלכה.
רוני - "תפרחת הדלומי" - תפרחת מזכיר לי יותר פריחה עקב אלרגיה, אבל נעזוב
את זה בצד. לבחורה יש את הקול המתוק שעבר דרך ארוכה מאוד והתוצאות לא
איחרו לבוא [אולי הקדימו?] יש כמה דברים שהציקו לי בה כבר מתחילת העונה
ובכל פעם שחשבתי שהיא עוד רגע מודחת, מישהו אחר שלא האמנתי שייצא, הולך
הביתה. זוכרים את הרמת הגבה שלי כמה שורות כאן לפני? אז כאן 2 הגבות היו
למעלה עם פה אחד פעור. סיכום שלי על הביצועים שלה לאותו ערב: מתיקות ולא
יותר מזה. אבל עדיין: חזקי ואמצי ובהצלחה בהמשך.
ההדחה הראשונה -
גרמה לי לרצות לצאת משם, החברה היתה בעד [תוך כדי שהיא מנחמת אותי בדרך]
אבל נשארתי כדי לראות את הביצוע שלה לשיר השני "טעם מנטה". אמרתי כבר
שהבחורה הזו מלכה?
ואז נשארתי עוד בתקווה לראות אותה אחרי הגמר, אבל הייתי יותר מדי טעון כדי לסבול את מה שהלך שם.
חזרנו לבית מלון, אני והחברה. השאר החליטו להישאר שם.
האצבע דגדגה להדליק את ערוץ 2 וההימור שלי היה שרוני תיקח ובגדול, למה? אם נותרה לכם סבלנות, תקראו עוד מעט בהמשך.
טוב יודעים מה, נחסוך לכם ואגיד לכם כבר עכשיו את ההירהורים שלי לגבי כל
העונה [ההזויה, יש לומר] כולל ההתרשמות האישית+של אחרים מהסביבה שלי.
השלישיה שלי נראתה אחרת לגמרי. יש לציין שזה כל פעם השתנה מלבד נוכחותה
הקבועה של מיי, אבל בואו נגיד, רוני לא נכללה שם ועם כל הכבוד שיש לי
לבחור המוכשר הזה, ולדי, היו יותר טובים ממנו.
היו הדחות שהשאירו הרבה די בהלם: חובי, לירן, מורן, אלמוריש, שגיא אוסי, פאולה וכן הלאה.
רוני, שהיתה בתחתית הטבלה של השופטים, עשרות פעמים, עדיין גברה על האחרים
שהלכו והיא המשיכה מצידה בתכנית, כאילו כלום בעודה בהלם על עצמה.
מיי, עם המס' הכי גבוה של ביצועים מצטיינים וקליפים סלולריים שזכתה בהם
[כשאת האחרון העניקה למורן מזוז המקסימה]. היותה מס' פעמים לא מועט, בראש
הטבלה של השופטים, כולל ערב הגמר, שלבסוף סיימה במפתיע רק במקום השלישי
[המכובד, אך לא מקומה הטבעי].
הפדיחה של ההפקה לגבי עומר אדם והדחתו מהתכנית בגלל גילו. לדעתי, עוד נשמע רבות עליו, קול גדול. סחטיקה בן אדם.
אני בד"כ, מפרגן למנצחים, למרות שלא הוא שחשבתי ורציתי שיקח את המקום
הראשון [אתם לא תוכלו לדעת, אבל מי שמכיר אותי טוב יודע], אבל, ויש פה אבל גדול, משהו פה היה מסריח.
זה עוד יותר הגביר את הריח כשקראתי על במאי התכנית, יואב צפיר, ועל מה
שאמר בהתלהבות ומלא... -צונזר- לאחר הישמע התוצאות [אה, אתם לא יודעים?
קראתי באחת הכתבות באינטרנט, שהוא ישבור את הראש עד שימצא לה מקום
בטלנובלה ולא חסך במחמאות והתרגשות תמוהים] ותוסיפו את השיר של גידי גוב
"רוני, אל תלכי" באמצע העונה [רמיזה על פייבוריטית מסוימת של ההפקה?]
זה נתן לי את ההרגשה, שלרוני היה גב וחסינות מבעלי השפעה שלא רצו לוותר
עליה. ושוב, זו רק דעתי האישית, אולי אני טועה אולי לא, לא יודע. בטח
תגידו "די, תשלים עם ההפסד ותפסיק לחפש כביסה מלוכלכת"
אבל מה לעשות, אני לא היחיד שחושב שמשהו פה לא בסדר, כשמתמודדים בעלי
כישרון רב מאוד, הודחו בשלבים מוקדמים כשהשיא היה, הדחתה של מיי למקום
השלישי. לא, סליחה, השיא הזה שכל התיאוריה שלי הגיעה למיצויה בהכתרתה של
רוני דלומי.
אין לי שום נגדה, באמת. הרי לכל אחד יש את הטעם שלו ואני או מישהו אחר לא מחוייבים לאהוב את כולם ובמידה שווה. ושוב יש פה אבל,
כשאני רואה את הביצועים של מיי, שאת רובם, היא חיברה אחד לאחד והמציאה
קאברים משלה, את הזכיה שלה בקליפים סלולריים פעם אחרי פעם, ויש עוד הרבה
לזכותה, אני לא יכול שלא לומר:
בולשיט.
אני ממש מצטער ששלחתי SMSים, כי עכשיו אני יודע שלא משנה כמה היו שולחים, ה"סירחון" של משהו מכור כאן, יגבור על הכל.
מצד שני, אני שמח שהייתי שותף [בין כל האלפים] להיות בין קהל מעריציה וזה עדיין לא נגמר, עוד נשמע עליה והרבה.
מילה אישית למיי:
את עשית כל מה שאף כוכב כזה או אחר לא הצליח לעשות.
היה כיף לא מהעולם לצפות בכל ביצוע וביצוע שלך, את פשוט אחת הדיוות אם לא הדיווה בעצמה.
אין ספק שאהיה בהופעות שלך [הראשונה ב5 לאוקטובר בערד ביחד עם להקתה "דיזיאק"], אמשיך ליהנות מקולך ואמתין בסבלנות רבה לכל דיסק שתוציאי.
רבים הכתירו אותך למלכה, ביניהם אני, ואת לא צריכה אישור לזה מאף תכנית ריאליטי.
קיבלת את החשיפה שרצית ובענק ואני מאחל לך המון המון הצלחה, למרות, שבינינו, את לא תצטרכי אותה[;
תודות אישיות:
- בראש ובראשונה לחברה המדהימה, הסקסית, הנסיכה שלי. על זה שהיית איתי שם למרות שאת לא אוהבת את התכנית.
- לאחי הקרבי, תודה גדולה שאיישת את הבלוג שלי ואישרת תגובות כשלא
הייתי. למרות שלא הבנתי מה היה הקטע לא לשלוח הודעה למנויים או לעדכן את
הפוסט [הוא פחד להרוס משהו והעדיף בפעולות הבסיסיותXD גם טוב]
- לישראבלוג, או יותר נכון, לבלוג שלי ולקוראים והמגיבים הכי טובים
שאפשר למצוא בבלוגספירה. למה להודות על זה עכשיו? סתם כי בא לי לדחוף את
זה בכל מקום אפשרי ובכל הזדמנות[;
האם אמשיך לצפות בתכנית "כוכב נולד"? כן. אני נורא אוהב לראות כשרונות חדשים.
אם אני אשלח SMSים? ממש לא.
ולסיום,
היום [1/9] הופעה של מדונה בפארק הירקון, בעיר הקודש - ת"א.
אני אהיה שם, ואתם?
[;
עד הפוסט הבא, שיהיה אולי שיר חדש או המשך לסיפור שהתחלתי בבלוג,
ואיך אפשר לשכוח! בהצלחה לכל התלמידים בשנת הלימודים שנפתחה היום! תחזיקו מעמד
שמור
בטל
| |
ווליום כנרת 2008- כוכב נולד אש[:
אז זהו, כוכב נולד בווליום כנרת 2008 והוא ללא ספק: ישראל בר און.
פתיחה מרשימה ביותר. ההמשך? אממ...
פרטים:
ליבי כבש אותי בביצוע שלו ל"סיון" של יגאל בשן כמה תכניות קודם לכן.
ציפיתי ממנו להופעה מפוצצת בווליום, עם כל האנרגיה שהוא יודע להוציא.
מילה אחת? אכזבה.
לא יודע מה השופטים מצאו בביצוע סולו שכלכך החמיאו.
לי
זה לא עשה את זה. כנראה שהיה בטוח בזכיה שלו יותר מדי, אחרת היה מוציא
מעצמו את מה שעשה בכל העונה שגרם לי לעקוב אחרי ההתקדמות שלו.
הביצוע של כרמל היה פיצוץ, פשוט יפה. כל מילה מיותרת.
השיר של ישראל, אני חייב להצדיע לבחור הזה,
"תעשה לי ילד" קראה מאחור ילדה בת 15 ואז שאלתי אותה אם תיקח אחריות על לא
לישון בלילות, בייביסיטרים, הרשמה לגנים/בית ספר/אוניברסיטה בילויים עד
אור הבוקר "אימא זה" "אימא, לא" מה את צריכה את זה? אבל כמובן, היא לא שמעה כלום אז מצאתי את עצמי שוב במונולוג סוחף ובמחשבות פילוסופיות שאף אחד לא הקליט ואני יכול להכחיש [כנראה שכבר לא אה?|:]
מרינה מקסימיליאן- סוכריה- בלומין,
מדהימה.
לראות אותה היתה חוויה גדולה, היא... איך לתאר את זה... גדולה מהחיים.
נינט טייב, מה עוד לא נאמר עליה?
שהיא דלוקה אש על ליבי בירן? זה רק אני רואה את זה? :S
מעיין חג'בי היתה הפייבוריטית שלי יותר מכרמל אקמן, רציתי לראות אותה בין ה3. בקטנה- מעיין? את תמיד תהי הפייבוריטית שלי מכולן שם
אבל ללא ספק, שיא הערב [חוץ מרגע ההכרזה, חכו עוד לא הגעתי לשם] היתה ההופעה של ה-מלכה, של ה-דיווה, של אחת הזמרות שאני הכי הכי מעריץ בארץ:
ריטה.
הייתי
בין השורות הראשונים, כל האנרגיה הזאת כשהיא רק עלתה לבמה, כשרק פתחה את
הפה, כשהסתובבה עם המיקרופון בטבעיות של הממלכה המוכרת לה,
באותה שניה 'התעוררתי', פשוט שרתי וקפצתי וזה משו שרק אמנים מהשורה הראשונה יכולים לגרום.
ועכשיו אתנחתא,
אתם יודעים, זה כיף לא נורמלי להיות בשורות הראשונות, עזבו את זה שצריך להיות שם מוקדם וכמה שעות קודם, להתייבש, להזיע,
לסבול את האורות האלה- שבטלויזיה יכול להיות מאוד יפה, אבל שמעוו, זה חום לא נורמלי! בנוסף לחום הרגיל שכבר היה שם.
ידידות שהיו איתי הרימו כוס יין יחד עם ישראל, הבנות האחרות שהיו מאחוריי ומלפניי דרשו ילד מליבי. ואני? אני רק רציתי לשתות מים
בקשר לדואטים, התאכזבתי פי 3
הדואט
של בועז וכרמל נשמע לי כמו לקוח מחפלה מיזרחית שמקפיצה אנשים על שולחנות
ומפיות בריקוד בטן עם ה"וואו" ויאללה והופה, מה זה? החתונה של קובי פרץ לא
היתה כבר מזמן? ואל תטעו, לא שיש לי משו נגד חפלות, כאשכנזי,ברוב חטאיי
הרבים, אני לא פוסל שום סגנון מוזיקה [חוץ מאופרה] אבל זה "כוכב נולד" [הלו? ממתינה] נו, טוב... בועז עדיין לא נחת מהאירוויזיון כנראה.
של ישראל, היה נחמד אם כי, היה עדיף אם היה בוחר שיר אחר של אביב, ויש לו מבחר גדול שאחד מהם בטוח היה מחמיא לו.
ומי לעזאזל היה אחראי לליהוק והחיבור בין השניים? 0ם
בקשר לליבי ונינט,
טוב, נינט תמיד מצילה את המצב וליבי נתן את שלו. לא יצאתי מכליי, אבל בסדר.
היתה את ההופעה של הלהקה "פאנק יו", היה חזק, קולה-כבוד להם.
מעיין חמדתי המקסימה, גם שרה והלב שלי החסיר פעימה כמו כל פעם בעונה שהיא שרה. חבל לא היתה בגמר...
בכלל, היה נחמד ביותר לראות את כל הנבחרת שעקבתי אחריה בכל העונה [וזה נדיר שתכלס עקבתי אחרי משו בטלויזיה] ולהסתכל עליהם מקרוב.
היה מטורף, הפקה מעולה.
כל
הזמן יכלתי לקרוא על ליבי שהוא כבר לקח את העונה, שהוא זכה. ליבי היה עם
ליבי בביצוע של סיון שד"א, יש לי סנטימנטים לשיר הזה ובגלל זה כבש אותו עם
קאבר אחד היפים ליגאל בשן. וציפיתי, ציפיתי ממנו לאנרגיות כמו שידע לתת
בכל העונה, להתחלה שקטה ואז את כל כולו עם הגיטרה.
זה לא קרה על הבמה
בווליום. יכול להיות שאין לי אוזן מוזיקלית כמו של השופטים, אבל הביצוע
שלו לשימי תבורי, היה זייפני ובכייני באופן שגרם לי לרצות שזה כבר ייגמר
וצביקה ישים קץ לעינוי.
אפרופו דוריטוס [בע] צביקה, ואני מדבר על הדר,
מקרוב הוא נראה יותר גרוע.
חח סתם,
באמת.
לא, עכשיו רציני.
הוא מנחה מכל הלב, רואים את זה ואין ספק שהוא הוביל 6 עונות בכבוד רב. "איזה חמוד" [הייתי חייב].
ואז רגע ההכרזה,
כשכולם היו בטוחים בזכייתו של ליבי, "הנסיך" הכינוי שלה זכה מהשופטים, אני, גם במסנגר כתבתי [בפחד לחיי ותיכף תבינו]:
"אז מי אני חושב שיזכה? ישראל [או ליבי]". מיד הוספתי ליבי בסוגריים כדי שלא יסקלו אותי באבנים מעריצי הכפר סבאי [ ]
יש משו בישראל שכבש
ועשה משו שם בלב. הסיפור האישי שלו תרם, אם אפשר להגיד את זה, לזכיה שלו.
הצניעות הזאת וזה שהוא באמת היחיד שהלך עם האמת שלו, בחר בשירים שהתעקש
לשיר אותם למרות שייעצו לו אחרת.
שר מול 40 אלף איש, את שיר האודישנים שלו, הלך על כל הקופה, וזכה בכל פרוטה.
אז ישראל,
קולה כבוד, היית ראוי.
סחטיין, אפילו אני מצאתי את עצמי שר איתך ת'שיר 
ורגע לפני סיום,
דיברתי על שיאים? קחו עוד אחד לאוסף.
ואיך קוראים לשיא הזה?
לינוי בר-ג-פ-א-א-א-א-א-א-ןןןןןןןןןןןן
[נרגעתי]
כמה שניסיתי להתקרב אליה כשראיינה את הפיינליסטים.
הגעתי לשם בדם יזע ודמעות, טוב רק זיעה- ורק לכמה דקות- היא פשוט מטריפה 
איך נסכם את הערב?
היה טוב וטוב שהיה.
לצופה שכל סוג תכנית כזאת גורמת לו למחשבות על זריקת הטלויזיה מדירתו - עונה מצוינת ומעניינת.
ישראל, ליבי, כרמל ווליום כנרת 2008
ועכשיו חזרה לישרא,
השיר
האחרון שכתבתי היה מכאב אישי, לא רציתי שתשאלו שאלות כי זה עדיין אישי,
כתבתי שיר ורציתי רק כרגיל דיעות על איך הוא כתוב, לא יותר. אני לא אוהב
לדבר על מה שקורה לי ולפעמים מעדיף לשמור את חיי האישיים מחוץ לבלוג.
לפעמים
אני משתף וטוב לי כשאני משתף, טוב לי כי יש לי איכות קוראים שלא תבייש אף
בלוגר ואני חולה עליכם, באמת, אתם מקור ההשראה שלי להכל ובלעדיכם, מזמן
כבר הייתי סוגר פה, כי זה היה אמור להיות בלוג אישי ואז מרגע לרגע הצטרפו
קוראים נוספים וקבועים וזה כבר הפך למשו גדול יותר שלא תמיד קל להיות עקבי
בתגובות לכם ואצלכם אחרכך בבלוג.
כמו שמישי או יותר נכון יותר ממישי אחת, שאלו אותי: איך אתה עושה את זה? מגיב לכל אחד וגם בבלוג האישי שלהם? זה לא מעייף?
תשובתי היתה וכל הזמן תהיה: כשאוהבים מה שעושים, העייפות הזאת משתלמת.
אני רוצה להגיד תודה לכל אלה שכיבדו את הבקשה שלי ולא הגיבו למאחורי השורות בשיר האחרון ורק הגיבו עליו כשיר בלבד.
לכל אלה שאמרו את דעתם על השיר ולכל אלה שהרחיבו יותר באימייל, מאחורי הקלעים של הבלוג.
מעריך את זה מאוד.
מה שלומי בימים אלה?
משתפר, אני עדיין בונה את עצמי מחדש.
חוויתי נפילה, לא מדבר אחד ולא בגלל בן אדם אחד, אלא הכל ביחד. והנפילה קצת הכאיבה לי. היתי צריך להתנתק קצת.
יש מצב אני מתכנן טיסה אבל בשום אופן אל תחשבו שאני אנטוש כאן. נה, לא יקרה.
מרגיש חלש אבל הכוח חוזר אליי, לאט לאט.
אני חייב לצטט תגובה אחת שעשתה לי את זה מבין שלל התגובות המדהימות שהשארתם לי בזמן שלא הייתי כאן:
-I’m Not Okay- ;(האתר שלי)
, 22:10 25/8/2008:
מחר ווליום.
תצא, תשכח, תברח, תשאר, תהיה, תעלם.
תשכח לרגע מהחיים האלה.
קח את זה כפסק זמן מהחיים.
תתחדש.
תנשום את הלחות ,את הכנרת.
תתן למחשבות חופש, אל תכלא אותן בפנים.
והכי חשוב, תהנה.
אתה לא לבד.
תודה לך 
חזרתי עם הרבה מאוד חשק לכתיבה, רעב מלא למילים, לשורות, לתמונה שמסכמת הכל.
הבלוג יחזור למתכונתו הרגילה, כבר בימים הקרובים עם שיר חדש שלי.
אני עדיין מותש פיזית ונפשית אבל אחזור לעצמי בקרוב.
אני אענה לכל התגובות מהפוסטים הקודמים ואבקר אצל כל אחד מכם [שוב מסייג את המילה "כל," כי זה מופנה רק לקוראים האמיתיים שמביניכם]
אל תכעסו אם זה ייקח הרבה זמן, אני ממש משתדל.
כמו כן, ההמלצות לבלוגים, יהיה פיצוי על 2 פוסטים שבהם לא המלצתי- הבטחה.
בנוגע לתחרות "התגלית של רויאל"- זה עדיין רלוונטי.
יש
לכם זמן להירשם פה כמנויים ואז להתמודד לתואר שיביא את הקטע הזוכה לפירסום
פה בבלוג שלי למשך 3 ימים יחד עם קישור לבלוגר- כל השאלות והפרטים- בבלוג
התחרות או/ו במייל שלי.
זה הכל לבינתיים- נראה לי,
עד לעריכה או לפוסט הבאים,
התגעגעתי אליכם מאוד,
שמור
   
ב
| |
|
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
