לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


חוויתם משהו והייתם רוצים שיהיה על זה שיר? כנסו לבלוג שלי ותנו לי לנסות לכתוב בשבילכם.

Avatarכינוי: 

בן: 19



מצב רוח כרגע:

פרטים נוספים:  אודות הבלוג

קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

2/2011

זה כל הקסם...


 

מבט סקרן מצד ימין, צחקוק מצד שמאל.

את ראשי בין רגליי אטמין, כמו יענה, ראשה בחול.

מזמזמת שיר ישן עת חולפת תחת שמי רקיע

ולאוזניי שוב קול עקשן, הסתנן, עליי מצביע.

 

נוף לא תקין, היא עוף מוזר, כינויים בצבע.

לצחוק זה IN, הכל מותר, זו תקלה של טבע.

מסתובבת ואת עיניי, איש לא יתקרב לבחון.

אנושיות היא מילת גנאי? ומי נותן כאן את הטון?

 

כל צעד הוא מסע ארוך, כמו לנשום בתוך עשן.

בכל מקום בו רגלי תדרוך, ירדוף עוד קול עקשן.

כמו תמונה לא ממוסגרת, או כתם על ספה,

לפעמים כשאני לא מספרת,

  מרגישה כמו פח אשפה.

 

 אך שוב רגעי חולשה לא יכניעו, לא יגרמו לסגת.

שום קול, לא משנה מיהו, לא יעמוד לי שוב מנגד.

כל נשימה היא עידוד מאלוהים, שתומך ומחזיק לי יד.

עוד אגיע למקומות גבוהים, בכל הכוח גם אם לבד.

 

מסתכלת קדימה, תמיד ישר, עם כל המכשולים.

להאמין, כי אז אפשר, מהכי למטה גם עולים.

לכל אדם, גם אם לא מושלם, יש חלומות וקסם.

כך אני כמו כולם,

אותו דבר, בעצם.



שיר שכתבתי למישהי שביקשה ממני במייל.

  

פנתה אליי מישהי שביקשה שאכתוב על ולחברה שלה.

בזמן שהיא נולדה, היא עברה אירוע מוחי, ששיתק את כל החלק השמאלי של גופה.

אך עם כל זאת, מספרת זו שפנתה אליי, היא מתפקדת רגיל.

הולכת, לומדת, עובדת, הכל.

היא עוד מספרת, שאם נסתכל עליה ככה במבט שטחי, לא נדע שהיא עם מוגבלות כלשהי,

רק אם נחיה איתה מקרוב.

 

אותה אחת, עברה השפלות בחייה, חוסר אנושיות וסובלנות מצד החברה.

צחקוקים, חוסר התייחסות כאדם, אנשים שמצביעים.

שורה תחתונה, לא נעים בכלל.

היא חטפה את חוסר הרגישות של הסביבה, במלוא עוצמתו.

 

עוד מעט היא חוגגת יום הולדת ואותה חברה ביקשה ממני שאכתוב לה משהו, כדי שארומם את רוחה.

מקווה שהצלחתי.

 

מילה שלי,

 

אני מוריד בפנייך את הכובע על כך שלמרות הקושי הפיזי, את עומדת על הרגליים, לא מוותרת לעצמך, אלא עובדת ולומדת וטועמת מהחיים, בדיוק כמו שצריך.

 

לגבי הסביבה,

תסתכלי בשירים אחרים שלי כאן, שכתבתי על בנות אחרות.

אין להן מוגבלות פיזית ושום דבר שאת עוברת ולמרות זאת, הן סובלות מהחברה.

מה שאני מנסה לומר לך,

החברה תמיד תחפש לשים את אור הזרקורים על אחרים, כדי שלא יראו את הפאקים והמוגבלות [הנפשית] של עצמם.

 

תיאחזי רק במי שתומך בך ואוהב אותך ומאמין בך.

בכל השאר? תנצלי ותשתמשי בהם לטובתך.

תשתמשי בהם כאתגר.

במקום האבן שמפילה אותך, כמעקה שעוזר לך להתקדם.

 

בהצלחה!

אה, ויום הולדת שמח חיבוק של הסוררת

רציתי להודות לכל מי שהגיב ועודד אותי בפוסט הקודם.

אתם הכוח שלי.

 

אני כמובן אבקר אצל כולכם. [DONE]

 

*יהיו עריכות למנויים*

מקווה מאוד שאהבתם[:

 

משפט השבוע: "היתה לך האפשרות להיות ה-אחת, אבל עכשיו, את סתם אחת"

 




תודה לה על החתימה.

נכתב על ידי , 18/2/2011 19:00   בקטגוריות חוסר ביטחון, יהיה בסדר, יומולדת, מיהו חבר?, סובלנות, אופטימי  
139 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של dEvil AnGel ThAtS Me ב-24/3/2011 20:18



322,707
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , אקטואליה ופוליטיקה , יצירתיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לdevil Angel That's me אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על devil Angel That's me ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)