לא יכול יותר לעמוד מהצד,

להיות רק הידיד שמושיט לך יד.

בזמן שאני חולם על לנשק לך שפתיים,

את חולמת על החמוד התורן מגבעתיים.

שומע איך ליבך פועם,

בכל פעם שאת מעלה שוב את השם.

העיניים שלך בורקות ואת מרחפת אל-על,

בזמן שלי בא לבכות

והאגו שלי נחבל.

את כמו מלידה עיוורת ואני כלב הנחייה.

תהום בינינו נפערת,

מתמלאת בפחד משתק מדחייה.

שומע סיפורים על ההוא מאתמול,

שמשמיים נפל וצבע עיניו כחול.

"הוא מצחיק וחכם ויש לו גם אוטו שחור"

כמו הלב שלי שהפך לפחם

ורוצה לצאת מהחזה,

בלי כל כוונה לחזור.

מחייך כמו אידיוט אומר "בהצלחה!"

בזמן שלא בא לי בכלל להיות,

בזמן שאני משתיק בתוכי צרחה.

לעולם שלי מזמן קיבלת מפתח,

אך בכל פעם מחדש, את חושבת אני מתבדח.

 אולי אני לא שחקן כדורסל מקובל, אפילו לא קרוב

אבל,

אני האחד שיישבע לנצח רק אותך לאהוב.

שיר שכתבתי למישהו שביקש ממני במייל.

כבר ניחשתם מה הסיפור?

טוב, אני אספר בכל זאת.

שלח לי מייל בן אדם נחמד מאוד, שהתאהב בידידה הכי טובה שלו.

הוא שמר את הסוד הזה קרוב לשנה, בהתחלה לא היה בטוח ברגשות שלו, חשב הוא מבלבל בין הרגל לאהבה,

אבל ככל שחלף הזמן, הוא הבין שהוא מאוהב עד הצוואר.

הוא מתאר את עצמו כאחד שכל אחת תרצה בו כידיד, אבל לא תתלהב כלכך לקחת אותו כבן זוג.

אותה ידידה, כיאה לידידים טובים,משתפת אותו כל הזמן בבחור החדש שנדלקה עליו

והוא בינתיים אוכל את הלב בשקט ושולח חיוך מזוייף.

בזמן ש....

מילה שלי,

כמו שאמרתי לכמה מכם בתגובות.

אי אפשר לתת עצה בקשר לזה בלי לדעת את כל הפרטים ולכן גם בכוונה שאלתי אותו כל מיני שאלות, כמובן, תוך זהירות לשמור על פרטיותו.

הם ידידים מהיסודי, כרגע שניהם בי"ב,

רק בשנה האחרונה, הוא הבין שהוא לא מרגיש בנוח כשהיא משתפת אותו על דייטים שלה, או על בחורים שנדלקה עליהם.

בהתחלה לא ייחס לזה חשיבות, אבל ככל שהזמן עבר, הוא הבין שזה לא משהו חולף.

הוא התחיל לאהוב אותה הרבה מעבר לידידים ואין לו מושג מה לעשות.

מצד אחד, הוא יודע שאם יספר לה, הם כבר לא יוכלו לחזור לקשר הקודם שלהם,

מצד שני,

כל יום שעובר בלי שהיא תדע מה הוא באמת מרגיש, הלב שלו חוטף סכינים על ימין ועל שמאל.

קשה לו לשקר יותר.

במקרים כאלה, וזו אך ורק דעתי,

אני בעד ללכת על כל הקופה ואפילו לא כדי להשיג אותה כבת זוג, אלא לשפוך מהלב שלו.

הרי גם אם יחליט לשמור את זה בסוד, זה לא יעבור והתסכול השקט יפנה מקומו למריבות שהיא לא תבין את מקורם.

הכאב שלו יבטא את עצמו בכל מיני דרכים שהיא תבין אותם בדרך מוטעית ובדרך של אדישות, שהוא מאס בה וכל מיני אי הבנות שרק יערימו על כדור השלג שבין כה מאיים לרמוס אותו מרוב רגשות.

זה יהיה קשה מאוד לעשיה, אבל רצוי לקחת אויר ולהבין בינך לבין עצמך שאין דרך אחרת.

יש מצב שאולי יהיה ריחוק של תקופת מה, לעיכול,

יהיה לא נעים ומצב לא מוכר ומוזר, מתח רב,

אבל כל דבר סופו להתעכל, ומשם - תראו מה אתם עושים.

צריך לבחור בדרך שבה צריך להתתמודד מאשר בדרך ההבלגה שתשיג יותר נזק מאשר תתרום.

וכמובן, תן הצצה בתגובות של הקוראים שלי,

הם מבינים בזה לא פחות ממני ואולי [לא אולי, בטוח], יתנו לך גם כוח ומוטיבציה להתעמת עם הרגשות שלך.

בהצלחה!

זה הכל לבינתיים,

מבטיח מחר עריכה למנויים ושאר ירקות.

אשמח לקרוא ביקורות, דיעות וכו'

תודה לכל המגיבים על בלוגולדת 4 בפוסט הקודם!

אבקר אצל כולכם בהקדם.

שיהיה לנו שבוע טוב,