מגשש בין הטיפות ואז אני טובע.

מסיר את הקליפות,

 מאכזבות אני שבע.

ומה יהיה בכלל -

האם אמצא את המפתח?

מחפש את השלל,

מנסה על הירח.

כמה זמן, כמה זמן עוד אחכה -

על פצעים, על חטא אכה?

כמה שתיקות, כמה לילות,

רק סימני קריאה אין שאלות.

כמה עוד, כמה שורות, כמה מילים?

גלי לי סוד, ובין צללים

תגעי בגוף ששבע פחדים,

נטול מסכות, 

מלא שלדים...

מטפס על העץ, נופל לא מוותר- לא

... מד להתאמץ,

 מזג האוויר שם משתנה לו.

מגיע עד הקשת ומחליק לתוך המים.

נלכד לתוך הרשת,

שהכנת לי בינתיים -

צועק על זכרונות, [הם שם]

מוחאים לי עוד כפיים.

יוצאים מתוך תמונות,

נעמדים הם מול העיניים.

כמה זמן... 

שיר שכתבתי.

כתבתי אותו עם לחן מאולתר בראש.

הסבר קטן:

מטפס על העץ, נופל לא מוותר- לא

... מד להתאמץ,

 מזג האוויר שם משתנה לו.

בהשמעה זה מובן יותר.

בשורה הראשונה זה כאילו גם ההמשך לשורה האמצעית ["לומד"]

לגבי השורה השלישית באותו הבית,

בהתחלה הוא מנסה לטפס על העץ הכי גבוה, כדי להרגיש בעננים.

כי תמיד סיפרו לנו שההרגשה למעלה היא הכי עילאית.

אבל גם ב"למעלה" יש מזג אויר שמשנה את הכל ולא תמיד כלכך כיף להישאר באותה צמרת גבוהה.

תקראו את הבית הזה ואת הבית הראשון עם הלחן של דודו טסה /איזה יום [יעזור לכם לזרום עם השורות]

המשך הבתים הוא עם לחן מאולתר שלי.

3/1

מסר נשלח למנויים.

"מידת הכעס"

***

מאחל לכולנו שנה אזרחית מוצלחת,

מלאת אהבה,

כוח,

תקווה,

חיוכים ודף חדש.

תודה לכם שאתם מלווים אותי לכל אורך הבלוג.

מבקרים, קוראים, מגיבים ונותנים הרבה מהפירגון והתמיכה.

עריכה

היי! ב-9 לחודש הזה, רויאל חוגג 4!!!

אוהב אתכם,