תסתכל עליי רגע,
אל תדאג, זה רק חלום.
לא יאונה לך שום פגע,
עוד מעט אלך ואומר לך שלום.
נולדתי שונה מהשאר.
זה לא מנע ממני להיות מאושר.
"אתה מיוחד", אימא אמרה,
מחייכת
"אתה נבון ומקסים, כולם יתגאו איתך ללכת"
אימא מלמדת אותי כמעט
הכל.
לא מוותרת כשאני נכשל.
מאמינה בי שאני יכול.
"מי גאון שלי?" היא שוב תשאל.
אני לא כמו כל ילד רגיל,
אבל עדיין עם רגשות.
למה מגיע לי יחס מגעיל,
איך לעצמך את זה יכול להרשות?
כשתזדקן ותעמוד בתור ארוך,
אתה תרגיש חסר אונים.
כולם יעקפו אותך,
אתה תהיה נבוך
אולי
אז תרגיש מה זה להיות שונים.
אני מקווה להיתקל בך בעתיד.
לא אנטור לך, אתנהג כידיד.
אני אקום ואפנה לך כיסא לשבת,
כשכולם יהיו תפוסים באוטובוס או ברכבת.
כי זה ההבדל בינינו, אדוני המוכר.
לי יש כבוד!
הסתיים החלום, אז קדימה תתעורר,
לא אזדקק לשירותיך עוד.
כתבתי את זה בהשראת מייל שהגיע גם אליי מתוך רשימת תפוצה גדולה.
עמית וולפמן, היא אימא של סער, ילד אוטיסט, כלכך נבון ויפה.
קראתי את המייל הזה ולא הספיק לי, חיפשתי בגוגל וגם ראיתי את הראיון שנתנה לאיזה תכנית.
כשהיא תיארה את הסיטואציה, כולי רתחתי מזעם.
ציטוט :
"...ליבי נפל, הסתכלתי על בני ועל ידו
שעדיין הייתה מושטת עם השטר של 20 השקלים, והדמעות כבר חנקו את גרוני.
המוכר ייבש אותו ובני הטהור בכלל לא הבין מה קרה. הוא לא ידע שהוא צריך
להיעלב מההתנהגות הבוטה. אני כמובן נפגעתי בשבילו עד עמקי נשמתי. "
הפוסט הזה
יוקדש כולו לנושא הזה, אז הוא יהיה טיפה ארוך.
הנה תמונה של הציור שסער צייר, כשהיה בן 9 [!]
תמצאו עוד הרבה כאלה, באתר של האימא:
לחצו פה
וזה סער


כיום הוא בן 16
[ המקרה אירע בתאריך 23/11/2008 ]
אמו של סער, עמית וופלמן, לא יכלה לשתוק על זה והפיצה מייל ובו כתבה בפירוט על מה שהיה.
הנושא התגלגל באינטרנט וקיבל הדים רבים.
בואו ניתן למקרה הזה להוות תמרור אזהרה לחברה הישראלית,
הפקת לקחים ורגישות יתר לשונים מאיתנו כמו אל השווים לנו.
כנסו ללמוד ולקרוא עוד על הרבה הורים וילדים נוספים שמתמודדים עם האוטיזם בכל יום באהבה וסבלנות ראויים להערצה:
אלו"ט-לחצו פה
כמו כן, כל מי שיכתוב על הנושא הזה, לא חייב בשיר עם חרוזים,
שיעשה הפניה לפוסט שלי
והוא ילונקק פה.
1. טלה קטן [
פוסט בנושא]
2.
engel1 [
פוסט בנושא]
אני אסיים עם הבקשה של עמית וולפמן בסוף המייל שהופץ:
"אני מבקשת
מכל מי שמקבל מכתב זה – לא להיכנס לקנות בפיצה שרגא – צמוד לשער 1 (שער
הכניסה מרחוב טשרניחובסקי). אולי משלמים שם קצת פחות בכסף אבל זה עולה
לנו הרבה יותר בלב ובנשמה. אנשים כאלה צריך להוקיע מקירבנו – ויפה שעה
אחת קודם."
למי שלא מכיר את הסיפור ורוצה לקרוא פרטים:לחצו פה ותבינו הכל.
שיהיה לכולנו חודש טוב ושבוע מהנה,
אני אגיב לכל מי שעדיין לא הגבתי לו בפוסט הקודם ואבקר אצלכם בבלוגים. DONE.

שמור