תקופת המבחנים בשיאה.
אני בעיקר מתוסכלת מעצמי כי למרות שתמיד החשבתי את עצמי לתלמידה טובה, ולמרות שסהכ אני יודעת לתכנת לא רע בכלל, אני לא מצליחה ללמוד למבחנים.
אני חושבת שזה בגלל שאין לי הרגלי למידה נכונים.
לפני כמה שבועות, מר אורקל ואני למדנו יחד(לייתר דיוק הוא לימד אותי) לאיזה מבחן.
וואלה, לא ללמוד בבית, שמישהו "יושב לי על הראש" ומוודא שאני מבינה ולומדת, ועוד לחזור הביתה ולא להרגיש את הצורך להמשיך וללמוד בטירוף-היה קוסמי. הייתי מסיימת כל יום כזה(סהכ יומיים) עם תחושה שלמדתי כמו שצריך ומגיע לי מנוחה. ולבד? אין לי את זה. אני מורחת את היום שלי, אני לא מצליחה להתרכז בכלל, לא מגיעה להספק, ובסוף בלחץ ביום האחרון לומדת כמויות אדירות של מידע.
אני לא מבינה איך דתיים למשל בתואר, מצליחים גם לשמור שבת בלי ללמוד בכלל, וגם מצליחים בלימודים בזמן שאצלי שישי שבת זה ה-זמן להשלים פערים(ואני בספק אם זו השגחה אלוהית).
אני עוקבת בפייסבוק אחרי סניה(מוותיקי ישרא של ממש פעם) ומאשה ולדברג. ולמאשה יש מרכז למידה גאוני(וזה בלי קשר לכמה שתכלס אני תופסת משניהם).
שמעו. זה מדבר אלי ממש.
(למי שלא מכיר, תחפשו המרכז של מאשה ולדברג בגוגל או ביוטיוב)
יש שם משהו בתוכנית שהם מיישמים שחבל שאין את זה בצורה נרחבת יותר, אפילו ברמה של להכניס את זה לשם שינוי לחינוך בבתי ספר. יצא לי לראות את הכתבה עליהם וגם לקרוא פוסטים שהם מעלים, וה"קונספט" הוא בדיוק הפינה שלדעתי חסרה לי.
הלצאת מהבית, לשבת על התחת, ללמוד כמו שצריך ובצורה מסודרת, לסיים את היום, לחזור הביתה לנוח.
הם מעלים כל כך הרבה סרטונים על תלמידים שמדברים על זמן חופשי בלימודי פסיכומטרי. פאקינג פסיכומטרי. ועוד מקבלים ציונים גבוהים! בהתחלה עוד חשבתי שזה כל מיני "שתולים" (סטייל.."בן דוד של "שבא לדבר) עד שפגשתי מישהו שבאמת עבר אצלם...
אני לא מופתעת שהמרכז שלהם כל כך מצליח ברמה שהם לא מפסיקים להרחיב שם, הכלים שהם נותנים שם לתלמידים זה לכל החיים.
וואלה, חבל שאין לי איזו מאשה ולדברג הגרסא לסטודנט הממורמר.
אולי לכמה מהמועדי ב' הקרובים אנסה "לשדל" את מרק אורקל ללמוד איתי שוב. בסופו של דבר הצלחתי במבחן הרבה מעל המצופה שלי (אך גם פחות מהמצופה שלו).
עד אז, מקווה שאפסיק להיות מוסחת דעת בקלות.
מי יתן ואעבור סיבוכיות.
עד לפעם הבאה,
ביי ביי