לא לא לא לא לא!!! למה זה קורה! וואוו כשרק אניח את כף ידי על  הנשק, האדם בצרות! אני הולכת להכחיד את כולם וכשאראה שכולם כבר לא כאן, אתאבד! שונאת אתכם שונאת!

יונה חירבנה אצלי בשירותים...  כמה פיקח מצידה...

עשן הסיגריה יוצא ומתמזג עם הרוח... מדהים כמה פעמים תפסתי את עצמי בוהה בעשן הסיגריה.. כמה צורות.. ואיזה יפה הוא מתפתל..

ואני יושבת כאן ומחרטטת על אנושות מגעילה, יונה מעצבנת (עכשיו הבנתי מה הרעש שניבהלתי ממנו בבוקר... זו היתה יונה בשירותים!), ועל עשן הסיגריה שלי...

אני רוצה לעשן, אז ביי.

לא אכפת לי בכלל מה שאחרים אומרים.

אז אם לא אכפת לי אז למה אני רושמת יומן אישי און ליין?

אל מי אני בכלל מדברת? אין לי סודות. אולי כן.. אבל אני לא יכולה למצוא כרגע משהו שאני מרגישה שלא בא לי שידעו עלי..

לפחות הקרובים.. הכי קרובים.. יודעים הכל.. אני חשופה כל כך. אז מה ההבדל כאן?

"למה בני נוער מחפשים מהות לחייהם?" בני נוער? חח הצחקתם אותי.. אוף המבוגרים חושבים שהם כל כך מבוגרים.. כל כך חכמים.. מבוגרים.

חע! אתם רק נהיים טיפשים יותר. מספיק עם ההתנשאות הזו...

אני מכירה גבר בשנות החמישים לחייו שעדין חושב שהוא בן 20.. 20? חחח עוד החמאתי לו כשאמרתי 20. בחור בן עשרים בוגר יותר ממנו...

והאם זה עד כדי כך רע? לא זה לא רע.. אני לא רוצה להזדקן... אני רוצה להיות גם כמו אותו גבר בשנות החמישים לחייו.. כמובן לא להתנהג ככה חחח הוא פשוט מצחיק אותי עד כמה הוא ילדותי.. אני רוצה גם להיות ילדותית אבל בצורה אחרת.. בצורה חכמה יותר.. אז אם אני רוצה להיות ילדותית בצורה חכמה יותר, אז זה לא עושה אותי ילדותית.. מה שאומר שלא אוכל להיות ילדותית.

אני מרגישה משהו לא טוב שהולך לקרות

אני מקווה שהיא בסדר כבר.. אני לא מבינה למה אני חושבת עליה כל כך הרבה. היא בן אדם כל כך טוב, כל כך נחמד, יודעת לדבר, יודעת לחייך (אוהו איך היא יודעת! היא והבת שלה שתי יפהפיות). לפעמים אני מרגישה כבת משפחה שם אצלה. מאחר והעברתי הרבה מהזמן שלי שם בביתן.  אני צריכה לזכור שיש לי גם בית... אני פשוט לפעמים שוכחת איפה אני גרה