לפני שאני מתחילה לדבר על הנושא הנ"ל, אני רוצה להגיד שהבלוג הזה כבר נהיה די חסר משמעות בשבילי [עידכונים של פעם בחודש...] ואני שוקלת ברצינות רבה לסגור אותו...

עכשיו נעבור לנושא:

הקונגרס.

ביום ראשון נסעתי לקונגרס הצ'לו הבינלאומי שנערך בירושליים, באקדמיה למוסיקה ולמחול.

ציפיתי לקורס טוב, נחמד, עם אנשים טובים, אנשי מקצוע מוכשרים ועוד ועוד..

אבל מה...?

התאכזבתי...

פשוט לא היה כזה כיף..

מה שעושים בקורס הזה זה עבודה סולנית בעיקר.

מגיעים לקורס עם כמה יצירות מוכנות ומקבלים שיעורים מצ'לנים מקצוענים [שחלקם הגיעו מחו"ל].

מקבלים בערך שיעור אחד ליום [ככה זה היה אצלי.. אבל אני קיבלתי שיעור אחד יותר מכולם כי חברה שלי עיקמה את האצבע ולא יכלה לנגן בשיעור - אז אני ניגנתי במקומה...]

בנוסף לכך נבחרו 8 תלמידים מתוך ה-20 או 25 שהגיעו לקבל מסטר-קלאסים [או כיתות אומן בעברית...]. כיתת אומן זה בעצם שיעור רגיל, רק שהוא נערך מול קהל.

יום לפני שנסעתי לקורס, המנהל התקשר ואמר לי שאני צריכה לנגן במסטר-קלאס כבר על היום הראשון.

כשסיפרתי את זה למורה שלי שגם היה חלק מהמורים של הקורס הזה [שמי שעדיין לא יודע - אני ממש מעריכה ומכבדת אותו...] הוא הופתע מאוד, ועוד שהוא שמע שזה על היום הראשון הוא עוד יותר הופתע...

המורה הזה, שאני לומדת אצלו כבר 4 חודשים הוא בין שלושת המורים המובילים בארץ.

ומה שהוא לא יודע זה שאני מלפני כבר 3 או ארבע שנים מכירה את רוב האוכלוסייה הצ'לנית המובילה בארץ.

בין השאר, הוא לא ידע שאני מכירה את מנהל הקורס טוב מאוד, ולכן הוא לא הבין למה הוא בחר בי לנגן במסטר קלאס.

אני חושבת שהוא למד עליי הרבה דברים במהלך הקורס הזה, ואולי זה הדבר היחיד שהרווחתי.

ביום השני, שובצו 2 תלמידים לנגן במסטר קלאס עם המורה הכי דגול בקונגרס [ואני לא הייתי ביניהם], שאגב הוא גר באוסטרליה כרגע, אבל הוא ישראלי במקור.

היה לי מסטר קלאס אצלו לפני שנתיים בערך ומאוד מאוד נהניתי ממנו.

בבוקר של המסטר קלאס [שהיה אמור להיות בערב] היה לי שיעור עם אותו הצ'לן.

שיעור מ=ע=ו=ל=ה

כמעט שלא התרגשתי בכלל, ואני נורא נהנית לנגן את היצירה שניגנתי לו, ואני בכלל מאוד אוהבת את ההדרכה שלו, אז בכלל  נהניתי.

לקראת סוף השיעור מנהל הקורס נכנס והתחיל לדבר על הצ'לן הדגול ומודיע לו שצריכים לראיין אותו לטלוויזיה לפני המסטר קלאס שלו ושבכלל המסטר קלאס יצולם לטלוויזיה.

אני כולי חולמת לי במחשבותיי, חושבת על ההערות שקיבלתי לפני רגע ופתאום אני שומעת "אני מת שהיא תנגן גם.."

בהתחלה לא הבנתי שהוא התכוון אליי, אבל לאט לאט הבנתי..

בקיצור יצא בסוף שניגנתי במסטר קלאס הזה גם וזה ישודר מחר בערב בערוץ 1 בתוכנית שמעולם לא שמעתי עלייה: "רואים עולם" שיש לה בטח רייטינג של איזה 2 וחצי אנשים...

טלוויזיה, להפתעתי כבר לא באמת מרגשת אותי, כשהייתי קטנה רציתי להיות שחקנית הוליווד מפורסמת, אבל תפיסת העולם שלי כל כך השתנתה מאז, זה באמת כבר לא כזה מזיז לי...

ההופעה הקטנה הזאת בערב הייתה הרבה יותר גרועה מהשיעור שהיה לי בבוקר וזה היה מבאס, אז האמת שאני מקווה שלא ישדרו את זה...

נחיה ונראה...

הימים הבאים היו הרבה יותר משעממים מהראשונים, וגם הראשונים לא היו משו מעניינים..

אז ככה שסך הכל, לא באמת נהניתי...

זה עדיין תמיד עצוב להיפרד מכולם בסוף הקורס, זה לא באמת חשוב אם זה היה טוב או לא, זה תמיד מדכא בסוף...

מה עוד, שתיכננתי ללמוד הרבה מאוד מתמטיקה.

ולמדתי בדיוק 2 דקות.

קיצור.....

לא ממש היה שווה את זה...

לא כל כך צילמתי תמונות אז אני לא אשים.

אבל הייתה מישהי שצילמה כל הזמן ויכול להיות שהיא תעלה תמונות לאתר של הקונגרס בזמן הקרוב...

זה הכל...

יום ראשון חזרה לבצפר, החופשה הזאת הייתה מבוזבזת לחלוטין..

חבל.

ביי

נ.ב. מישהו שם הודיע לי שקיבלתי מוסיקאי מצטיין, אני בספק אם הוא לא התבלבל...