פרק 3.12 - ההורים - ד"ר גרג האוס - מה אני יודעת באמת על השפעת אביו על חייו וכיצד?

ניתוח התעללות האב ב3 נקודות מצטלבות - גרג האוס
1. האוס משתעםם, מאבד עניין באנשים ואת זה אנחנו יודעים, אך שורש הבעיה, הוא לא רק הפחד מאכזבה מצידו ומהצד השני, אלא כי תחושת האכזבה הגיעה מאי הסיפוק של אביו ממנו, האוס, כיצד איכזב את אביו והרגיש מאוכזב על ידי עצמו.
כנל לגבי המניות של האוס, היא בוטה וחסר כל נימוס (רוב הזמן), וכעת האנאלוגיה היא הפיזיות עצמה,
ההאמבטיה מלאה בקרח מסמלת דוחק וישנה בחוץ מסמלת בדידות, ושני מותיבים אלו קשורים גם ליחסים המיניים שלו.
אך תלוי האם באמת כך סימלו להאוס הסיטואציות האלה?
2. מצד אחר שורש הבעיה היא ביחס של האוס עצמו ולא ביחס של אביו כלפיו.
רק בעקבות המרדנות והרצון של האוס לרצות, בילדותו, לא רק כי לא ריצה, אלא בעקבטת כך הוא גם לא קיבל את מה שרצה בעצמו (לרצות), אלא להפך, התאכזב מעצמו, ולכן התסכול הזה מתפרץ על הסביבה, והרצון לרצות מתבטא בתושיה במובנים אחרים -רפואה.
3. זה לא סותר את העובדה שהאוס הציג בפשטות קסומה את הסיבה להיותו רופא, כי גם כאן, המהות בלהיות צודק,,
היא לא בנויה אך ורק מהרצון להוכיח דבר מה, הוא הרצון שיקשיבו, או הרצון שיתיחסו, אלאו גם הרצוון לרצות.

נקודות אלה מבוססות על ידי קריאת ספרים של יותר מ10 פסיכולוגים, פסיכיאטרים ופסיכואנליטים שונים.
ההבנה כאן, היא לא הקושי, אלא לשלב את המידע עם מקרה ספיציפי - האוס.
איני מעלה זאת בפורום בגלל שאילו אנשי מקצוע יבקרו בצורה נחושת שאני טועה ב100% ארגיש רע,
כי איני חוששת מהתנגדויות או דעות שונות, אלא בגלל שאיני בעלת מקצוע ונסיון בעניין, לכן זה יהיה לא אחראי
מצידי להשתמש בהנחות אלו המבוססות על גאונים גדולים.

איני מסכימה עם אף אחת מהנקודות בנפרד, אלא זה שילוב של שלושתם יחד.
לכל אחד מהם יש אפקט שונה אל תת המודע ואופיו של האוס, ואכן, התעללות אביו
לא העיקר ממהותו, אך מרכיב חשוב מיחסו וחלק מזוויות רעייתו.

צ'ייס, גם כן, כמו קמרון, התפתח מבחינת האישיות לאורך הסדרה.

זה במיוחד התחיל מהעונה השניה, כשגילה על מות אביו,

אשר לא ידע על המחלה שלו, ושבעצם, האוס ידע ולא סיפר לו, למרות שאביו ביקש.

צ'ייס מכבד את האוס וראה בו כדמות אב, בעלת סמכות, מישהו שיקבל ממנו את היחס הרצוי אם יספק

את רצונותיו של השני, אך כל זה משתנה, כשמבין, שלא משנה איזה צעדד ינקוט

האוס לא יכבד אותו כפי שהיה רוצה, ותמיד יתייחס אליו כחלק מהצוות הרפואי שלי,

וכל מה שהוא כן מצפה ממנו, זה להיות רופא טוב,

אז מה שהוא מחליט להיות, עם הזמן אנחנו שמים לב, במיוחד בעונה השלישית,

כיצד מעלה אבחנות והשערות רפואיות הכי הרבה מהשלושה, ואפילו מצליח לפטור כמה כייסים בעצמו.

עם הזמן, כמו קמרון, גם הוא כבר הבין למה יש לו לצפות מהאוס, או יותר נכון, למה לא,

וכעת, הוא יודע כיצד להתמודד איתו מבלי להרגיש רגשי נחיתות, כפי שהרגיש עם אביו,

האוס שונה, כיהמצב הוא אובייקטיבי לכאורה הרבה יותר.

האהבה שלו כלפיי קמרון, אני משערת שהתפתחה הרבה לפני 3X14,

המשיכה תמיד היתה קיימת, ואני משערת, שהחיזור אחרי קמרון,

היתה לא רק כי הוא חושב שהיא האשה של חייו, שהיא מעניקה לו אושר,

אלא במיוחד כי היא מהווה לו תחרות.

בתת מודע שלו הוא מבין, שאם הוא לא יעשה את הצעד שלו כעת, הוא יאבד אותה,

היא תתקדם כל כך חזק באובססיביות שלה כלפיי האוס עד שהיא לא תשים לב לקיומו, כמו אז, בעונות הקודמות.

בעצם, מה שהוא באמת רצה, זה להציל אותה, ושהיא אותו.

מהמצב הטעו רגשית כל כך, וכמוה, הבין שהפיטורים היא היזדמנות לדרך חדשה,

בלי אכזבות מהאוס, בלי ציפיות, בלי הטפות ובלי מעצורים ביחסים ביניהם בגלל העבודה שלהם יחד.

אני מאוד אוהבת את ההתפתחות שלו, במיוחד האופן שהוא מתייחס להאוס בעונה הרביעית,

סוף סוף, הוא מבין שלא יקבל דבר ממנו, לא אם יתחנף אליו ולא אם יתרגז אליו,

הוא אדיש כלפיו כעת כמעט לחלוטין.

אני משערת, שברגע שבו הוא, קמרון ופורמן יעבדו שוב כצוות של האוס יחד,

יהיה לו למה לדאוג.

לדעתי קמרון היא דמות שהתפתחה מהר מאוד ושינתה את חלק מגישותיה.

בתחילת הסדרה ניתן היה לראות בהדגשה את הנאיביות שלה בגישתה כלפיי האוס,

כיצד היא מנסה להצדיק צעדים של אנשים למרות שהיא יודעת שזה לא תמיד נכון,

וזה מביע את הרצון שלה לתפח תקוות באנשים.

אך כל זה מתפתח לכיוון אחר לגמריי, בעיקר בעונה השלישית,

הנאיביות שלה, השתנה לנחישות וספקנות בכל הנוגע בדבר,

הסקרנות שלה התעצמה, בכל הנוגע להאוס, ובמיוחד,

היחס שלה כלפיו השתנה פלאים.

זה לא שהיא לוקחת אותו כמובן מעליו, היא לעולם לא תעשה את זה,

אלא שפשוט, עכשיו, היא יודעת בדיוק מה לצפות ממנו, וכיצד להתמודד איתו,

אך אני חושבת שהשינוים האלה לא מבטאים מספיק את מהות הדמות.

מבחינתי, היא תמיד תשאר אותה הקמרון, שמתפחת תקוות באנשים,

ומנסה להצדיק לא רק את תפיסותיה אלא במיוחד את הטעויות שלה,

אני לא אומרת שהיא צבועה, פשוט אני חושבת שהיא לא תמיד מודעת למעשיה.

אני מאוד אוהבת את הדמות הזה כי אחת התכונות שאני הכי אוהבת, זו סקרנות,

ויש בה את זה בשפע (חח גם בי), נכון, לעיתים היא ביטאה את זה באובססיביות,

אבל אני חושבת שבעונה הרביעית זה התמנתן,

אני חושבת? אני בטוחה.

היחס שלה כלפיי האוס קר לחלוטין.

נכון, שהיא הודתה ב407 שהיא "אוהבת את האוס",

אבל זה, מביע את כל מה שהיא היתה רוצה להרגיש ולא מצליחה להתמודד עם זה,

שכעת, היא לא, שהיא יודעת כעת, שלא משנה אם תנהל מערכת יחסים זוגית עם האוס או לא,

היא תמיד באיזשהו שלב תתאכזב, ובניגוד לצופים אחרים,

אני לא מאמינה בזה שקמרון תיהיה מוכנה לקבל את האוס בכל מכיר,

ואני לא מתכוונת לבגידות ושקרים, אלא היחס שלו,

היא אמנם מסוגלת להתמודד עם זה כשהיא עובדת איתו,

אבל היא לא תוכל לחיות איתו.

היא מעדיפה להתפשר על התשוקות ודחפיה,

ומחליטה שעם צ'ייס, היא לא תתאכזב כמו עם האוס,

ושאיתו, היא תרגיש בטוחה, חשובה ובאמת נאהבת.

אבל, אני מאוד מאוכזבת מהאופן שבו "בנו" את היחסים של האמרון בעונה ה4,

נכון, כל הלילה המרכזית, היא הצוות החדש, אבל בכל זאת,

הזניחו לחלוטין את האמרון, השיחות רדודות וחסרות כל קסם, מבאס קצת.

אבל אני מקווה שכשהסדרה תחזור לשידור, יהיה כמה שינויים מרעניים בנושא.

- עם מה את מזדהה/לא מזדהה בהקשר לדמות? -

כן, מאוד, בעיקר בעונה השלישית.

אני ממש הצלחתי להבין, איך ןזה להיות במקומה.

הצלחתי לא רק להתחבר לחשיבה שלה, שבחלק מתכונותיה מזכיר לי את עצמי,

אלא במיוד הצלחתי להתחבר לרגשות הכמוסים שלה,

שגם אותם, שיתפתי איתה, במובן מטאפורי כזה או אחר.

אבל יש דבר אחד עיקר שאני לא מזדהה איתה,

שהיא בעלת כוח רצון רב ומצליחה לבנות תוצאות מכך, אני, לא .

על ההחלטה של קמרון ב3X24

אני ניסיתי הרבה מאוד זמן להתגבר על ההתפטרות שלה בסוף העונה השלישית.

אפילו, היה לי קשה לסלוח ליוצרים על כך.

אני לא חשבתי, שהיא, תעזוב,

אבל אני חושבת שגם זה אומר עליה הרבה,

לא שהיא לא נהנית לעבוד איתו עוד,

לא שהיא כועסת עליו, על הפיטורים של צ'ייס,

אלא היא מצאה בצעד הזה כהיזדמנות לדרך חדשה,

שבה היא תוכל להתמודד ולהבין איך זה לא להיות סביב האוס "כל הזמן".

האם היא תוכל לחיות עם העובדה שלא היא זו שמריצה איתו אבחנות יותר,

האם היא באמת תוכל להתחיל חיים חדשים עם צ'ייס ולהתקדם האלה.

לכן, היא הגיעה לאחר מכן לדירתי, ונישקה אותו,

כי היא ידעה שזו האפשרות היחידה שלה לפתח את עצמה כפי שתמיד רצתה,

למרות, שבמובן מסוים, זה נראה כניצול רגשי כלפיי צ'ייס.

*לדעתי קאדי היא אישה מאוד מעניינת וחזקה, חבל שלא נתנו לנו עוד אפשרויות לנתח את אופיה.
אני גאה בנחישות שלה, בעובדה שבכל פעם יש לה תשובה או תמיד היא יודעת מה להגיד להאוס חזרה,
אך היא משתתקת אך ורק כשהיא מודעת שהצד השני צודק.
היא הדמות הכי חמלתית בסדרה לדעתי, יחד עם יצר המנהיגות שלה, יש בה אמפתיה ואהדה.

*לגבי האדי - קאדי אמיתית כאשר היא מול האוס,
היא מפוקסת, להוטה, רהוטה ויודעת מה היא רוצה ואומרת.
אך לדעתי, קאדי לא זקוקה לגבר קבוע שיתמוך בה,
למרות שיש לה את נקודות החולשה שלה, היא אישה חזקה מאוד, אשר זקוקה פשוט, לילד (מהאוס, אבל זה לא יקרה).
האוס וקאדי עלולים מתישהו להיסחף יחד למיטה, אך מערכת יחסים רצינית לא תחזיק מעמד, בגלל כמה סיבות:
1. האוס לא פותח את עצמו ולא מסוגל לנהל (דגש על המילה הזו) מערכת יחסים יציבה, בתקופה הזו בחייו.
2. יהיו ביניהם מלחמות כוחות בלי סוף, הם אולי יסתדרו פיזית, אבל נפשית לא.
3. הם ישתעממו אחד מהשניה.

*ולמרות הכל, אני אוהבת את השיפ הזה אחרי הילסון כי הוא משעשע, מסתורי, כן כן, ומלא הפתעות, לפעמים.

*אף פעם לא ממש ציינתי את זווית רעייתי לגבי היחס האמיתי של האוס כלפי קאדי, אז כעת יש לי היזדמנות.
בעונות 1,2 הוא התנהג כמו ילד מרדן כמעט כל הזמן, בוחן את "הקצה" שלה,
ועכשיו, זה לא השתנה, אך נוסף מרכיב נוסף - הוא רואה בה כמתנה, ואני אסביר.
אני יודעת שזה נשמע שוביניסטי, אבל ככה אני רואה את זה.
למרות שלא יהיו הרבה הפתעות, האוס סקרן לשחק בה, להשתעשע איתה, ולהסיר את עטיפתה.
היא "משהו" שהוא לא יכול להשיג, הוא מתנחם בתשוקה הזו כי יש דבר אחד חשוב שהוא לא מסוגל להשיג עד היום - רגל בריאה.
יכול להיות שהיחס הזה, התשוקה הזו נובעת ממה שקרה אז, ב1X21, כפי ש"ישראלית בישראל" ציינה את המקרה.
איני מרגישה שהוא באמת מאוהב בה, שהוא רואה בה כאשת חייו, מישהי שהוא מוכן להתמסר אליה,
או מישהי שהוא מוכן לחיות איתה 5 שנים...

*זה אולי סותר את האשליה שלי שלהאדי יהיה ילד, אבל לא ממש, כי איני מעוניינת בחתונה,
אלא בשיתוף פעולה ביניהם כהורים שלא מעורבים
בתחת של השני כל כך הרבה...אך אשליה זו, תשאר אשליה, ואם מתישהו יהיה לקאדי ילד, לא נראה לי שהוא יהיה מהאוס.

1. מהי דעתכם הכללית על אופיו של ווילסון?
אופיו מעניין מאוד, אדיש כלפי עצמו, ונאמן.
אני אוהבת את הדמות בגלל הרציונליזציה שלו,
אך לא מתחברת עם היחס שלו כלפיי ההתרחשויות.
2. מה מציק/מפריע ומה מוערך/טוב בו לדעתכם?
מציקה לי ההתנשאות שלו במצבים מסוימים,
ואני מעריכה את היושר, הנאמנות והתקווה שבו בהאוס (למרות שלי אין כזו).
3. מהי דעתכם על יחסו כלפי האוס?
היחס שלו כלפיו שבע, והכוונה היא, שהציפיות נמוגו עם הזמן,
וזה מה שהופך את זה למעניין עוד יותר.
הנאמנות והכבוד שהוא רוכש להאוס, הוא גדול,
אך אני מאוכזבת למענו, שאינו זוכה לכבוד הזה חזרה מהאוס,
למרות, שתמיד נדמה לי כאילו הוא לא מעוניין בכבוד של אף אחד,
אלא מעוניין שאותו רגע נתון, תגובה הגיונית, וכשלדעתו היא לא כזו, זה מציק לו, ולא חוסר ההערכה.
4. מהו התרחיש האוטופי שלכם עבור העתיד של ווילסון?
שיגור לעד עם האוס..חחח סתם...אממ...
שימצא לו מישהי בדיוק כמוהו, מחפשת את התבונה והמפתח באנשים.
5. כפי שאני הבנתי ועוד רבים, שקמרון היא הגרסה הנשית של ווילסון,
אך ישנו הבדל חשוב מאוד, מהו לדעתכם? ואם אין, מדוע?
הדומה הוא ששניהם יתמכו בהאוס לא משנה מה, אך השונה הוא:
שווילסון, מעניק אך לא מצפנה לתמורה, ואילו קמרון, עדיין בציפיה,
לכן האכזבה היא עיקרית אצלה.
6. מהו השיפ (שילוב עם דמות אחרת) האהוב עליכם
הכלול עם ווילסון חוץ מהאוס, ומדוע? ווילסון וקמרון - רוצה שיחות שלהם - יותר.
7. מהי דעתכם הסופית לגבי הקשר המיוחד בין ווילסון והאוס?
שהקשר הוא מותאם בצורה פרדוקסלית ושהם ישארו חברים לא משנה מה יקרה,
למה? כי שוב, אין להם הרבה ציפיות אחד מהשני.
8. מהי דעתכם על העסקה שווילסון עשהעם טריטר? -
מתאימה/לא מתאימה? היתתה ברירה אחרת?
היא לא נכונה, אך מתאימה, ולא היתה ברירה אחרת.
כמובן שלווילסון היו מניעים נוספים, אך בראש וראשונה, המניע היה לעזור להאוס.
9. מהו הציטוט של ווילסון הכי אהוב עליכם?
You don't like yourself.  
But you do admire yourself.  
It's all you've got, so you cling to it.  
You're so afraid if you change, you'll lose what makes you special.  
Being miserable doesn't make you better than anybody else, House.
It just makes you miserable
ואני מסכימה עם אירית לגבי מה שהיא אמרה על סטייסי ומדוע האוס אמר לה ללכת,
אך אכן האוס מאוהב בשיגרה שלו, ואחד המרכיבים בשגרה הזו, זה האומללות והמרמור שלו.
המרמור לעולם לא ישתנה, זה משהו שתבוע בהאוס לעד,
אך האומללות מציפה ועוקפת את חיי היום יום שהוא כל כך "אוהב".
10. ולסיום, איך אתם מעדיפים את ה-ווילסון שלכם  
מבחינה חיצונית, עם עניבה או בלי? בלי

- ניתוח היחס של האוס כלפי הדמויות בסדרה -

.:: ומה היחס שלי כלפיו ::.

הצד הפילוסופי בתפיסותיו של האוס, על החיים, המוות, מקצועו:
אני בד"כ מסתייגת לגישה של האוס בנוגע למקצועו, כי לרוב, למרות הכל, אני חשה
שזהו הדבר הנכון לעשות ולעיתים, לחלוטין לא.
אומנם חשבתי לעצמי הרבה זמן, שהאוס פועל לפי תפיסותיו בכדי לנצל אינטלקטואלית
את הסביבה, ובד"כ זה פועל עבורו או מישהו אחר בצורה חיובית ולעיתים שלילית,
אך במידה מסוימת זה מוצדק, כי יש לו אחריות עצומה ברגע שהוא מאבחן מטופל,
ולא משנה אם אסכים אם תפיסתו או דעתו, הוא לא אמור לפעול לפי זה במקצוע הזה, אלא
לפי הנסיון שלו ברפואה, אך שמנו לב כשהוא משלב את שניהם יחד, הוא מצליח וכשהוא לא, הוא לא מצליח...האומנם?
היחס הכמעט סוציופטי בד"כ למטופלים, איני רואה בזה כמשהו ראוי להערכה אך גם לא משהו מרושע.
אני מסכימה עמו בנוגע לתפיסה שלו על המוות, איני טוענת שיש משהו מעבר, וזו לא תיהיה הסיבה לקיומי או להפך,
אך בניגוד אליו, איני שוללת את האפשרות הזו לחלוטין, כי אני חושבת שלא אדע בוודאות לעולם, ואם כן, זה לא יחול על כל אחד.
בנוגע לחיים, נדמה לי שיש יותר מידי דעות של האוס שאני נפעמתי לגלות בהתחלה שאני מסכימה איתן,
כי מעולם לא חשבתי, שזה רלוונטי לחשוב עליהן בצורה כל כך אסטרבגנטית, כן אולי אני אשמע דבילית לגבי דבריי הבאים,
אבל באמת, יצירת הדמות הזו, הצליחה לפתח בי דחפים חדשים שגילו לי דברים על עצמי ואחרים, כי יש כל כך הרבה תפיסות,
וכל אחת היא שונה מהשניה, והאוס עצמו מציג זאות בצורה פנומנלית.
הגישה שאני מאוד מעריכה בו, היא העובדה שהאמת היא חשובה לו מאוד, והוא משתמש בה פעמים רבות בכדי להשיג משהו,
ואתם יודעים מה? האוס לא קדוש ושמנו לב לזה מזמן, ולמרות האינטרסנטיות, מניעיו, כמעט תמיד, מתקבלים עליי.

היחס של האוס לווילסון
היחס של האוס לווילסון הוא מאוד מורכב, מצד אחד הוא "משתמש" בו בכדי
להשיג משהו מתוך מטרה מסוימת, אך מצד שני הוא מרגיש בטוח עימו.
ווילסון מהווה להאוס סוג של משענת, הוא באמת חש כלפיו אהבה מהמובן של אתה שם בשבילי
ואני שם כ"שאהיה מסוגל", וכשהאוס כן, הוא מרגיש עד כמה היחסים ביניהם חשובים לו.
הוא לא לוקח את ווילסון כמובן מעליו, הוא סקרן תמיד לגבי מצבו, תחושותיו, ולא תמיד
בכדי לעזור לו, אלא "לשם הידיעה", אבל בד"כ כשהוא משיג את "המידע" הוא מנסה לעזור לווילסון.
ועוד דבר שאני מעריכה בהאוס, שהוא לעיתים מוצא את הגבול והאיזון בין ההתערבות בחייו של מישהו
לבין נורשלנטיות מוחלטת.

היחס של האוס לקמרון
בהתחלה, היחס שלו כלפיה היה דו קוטבי, מצד אחד הוא רך אליה עקב המשיכה שלו (שמביאה לו נחמה מסוימת),
ומצד שני הוא נועץ מחט בכדי לגלות מה מסתתר מאחורי המסכה שכביכול קמרון רכשה לעצמה.
עם הזמן, הוא למד להכיר אותה, והיא אותו.
הוא מודע לכך שהיא מביעה כלפיו הערכה מסוימת, ומצד אחד זה מחמיא לו, והוא לא מוכן להיפרד מכך, ומצד שני, הוא נחנק.
בעונה השלישית, שמתי לב כיצד מפריע לו שקמרון לא מביעה את היחס שהוא היה רגיל אליו, שבצורה כזו או אחרת ניפחה
את האגו שלו, וכעת, היא בוגרת הרבה יותר מבעבר, והוא מבין שאיבד את הרוך שחש בעבר, כעת הכל מובן מאליו,
היא יודעת מהן "גבולותיו", והוא יודע מהן שלה, הוא נינוח איתה במיוחד בגלל הסיבה הזו, אומנם בהחלט נמשך אליה,
אבל מעבר ממשיכה גופנית, הקרע שירגיש בעתיד אם יתן לזה צ'אנס, יאכזב אותו ואותה מאוד.
"עדיף את מה ש"יש" עכשיו, מאשר את את הריקנות והאכבה אחר כך", הוא לא רוצה לאבד את המעט שיש להם כרגע.

היחס של האוס לקאדי
בעונות 1,2 הוא התנהג כמו ילד מרדן כמעט כל הזמן, בוחן את "הקצה" שלה,
ועכשיו, זה לא השתנה, אך נוסף מרכיב נוסף - הוא רואה בה כמתנה, ואני אסביר.
אני יודעת שזה נשמע שוביניסטי, אבל ככה אני רואה את זה.
למרות שלא יהיו הרבה הפתעות, האוס סקרן לשחק בה, להשתעשע איתה, ולהסיר את עטיפתה.
היא "משהו" שהוא לא יכול להשיג, הוא מתנחם בתשוקה הזו כי יש דבר אחד חשוב שהוא לא מסוגל להשיג עד היום - רגל בריאה.
יכול להיות שהיחס הזה, התשוקה הזו נובעת ממה שקרה אז, ב1X21.
איני מרגישה שהוא באמת מאוהב בה, שהוא רואה בה כאשת חייו, מישהי שהוא מוכן להתמסר אליה,
או מישהי שהוא מוכן לחיות איתה 5 שנים...
זה אולי סותר את האשליה שלי שלהאדי יהיה ילד, אבל לא ממש, כי איני מעוניינת בחתונה,
אלא בשיתוף פעולה ביניהם כהורים שלא מעורבים בתחת של השני כל כך הרבה...
אך אשליה זו, תשאר אשליה, ואם מתישהו יהיה לקאדי ילד, לא נראה לי שהוא יהיה מהאוס. ()

היחס של האוס לצ'ייס
הוא מעריך את צ'ייס מבחינה מקצועית, אבל הוא גם ככה כמעט ולא מכבד אף אחד, ועוד את צ'ייס,
שלא הצליח להביע אמפטיה חוץ מהעובדה שלא סיפר על הסרטן של האב, שגם זה, לא ראוי לשבח לדעתי.
נכון, יש כאן אנאלוגיה רחבה ומעניינת "אב ובן" בין האוס לצ'ייס, אך זה חל יותר בכיוון של צ'ייס מאשר האוס.
עם הזמן צ'ייס מתבגר אך המניע שלו לנסות לרצות האוס לא נמוג, והאוס אומנם מסתייג לכך אך גם מנצל זאת.

היחס של האוס לפורמן
האוס מודע לכך שפורמן רוב דבריו היא בכדי להוכיח דבר מה עבורו שלבסוף הוא מאבד את הרעיון המרכזי,
אך האוס מעריך את העובדה שהוא לא שותק, את מקצועיותו, ובנוסף לכך, הוא היווה עבורו תחרות אגו מעניינת
ובכך גילה עליו היבטים מעניינים ובכך למד כיצד להשתמש בהם, אבל האוס לא מתחבר מבחינה רוחנית לאף אחד,
ובמיוחד לא לפורמן, ואני חושבת, שזו אחת הסיבות העיקריות להצטלבות דרכיהם.

היחס של האוס לסטייסי
היא האישה היחידה שאי פעם האוס אהב ויואהב באמת, היא היוותה עבורו את כל אשר רצה וחש כלפי המין הנשי,
הוא מרגיש כלפיה חיבור לא רק עקב המשיכה והתמכרות ליחס שלה, אלא גם מבחינה רגשית ואינטלקטואלית הוא
כאוב איתה ובלעדיה. האוס ידע לאן הוא נכנס (עונה 2), הוא פעל מתוך תקווה, גחמה, כן כן אהבה, אך הבין
באמת מהן כוונותיו ושלה רק לאחר זמן מה, שמזה, לא יצא דבר טוב, הואס פוחד מאכזבות יותר מאש.


היחס של האוס לווגלר/טריטר - הדמיון בין שתי העלילות

היחס של האוס לווגלר היתה שונה מזו לטריטר, כי אז, הוא לא באמת חש איום מתמיד, הוא ידע בדיוק עם מי הוא
מתמודד או לא, מה יצא לו מזה או לא, ובעונה ה3, הוא אומנם יודע שטריטר הוא שוטר המגן על החוק בצורה
צבועה לחלוטין, ולמרות האדישות, היא זו שהביעה את דאגתו למצבו, הוא מנסה להסתיר את חולשותיו,
ובכך הוא מתפרץ על טריטר מידי פעם, ובעבר, הוא לא באמת הרשה לעצמו לעשות זאת בכזו צורה,
כי כעת יש לו מה להוכיח, יש לו סיבה מספיק טובה למה לצעוק החוצא את תיסכוליו.

דעתי הכללית על האוס
אני אוהבת בו את הנחישות, הסקרנות , היכולת לנסות ה-כ-ל על מנת להציל את המטופל שלו
ובאותה מידי איני אוהבת את זה, כי אני מודעת לכך שרק להאוס שיש לו כישורים מיוחדים שרק עם מוח גאוני
ומעוות כשלו מסוגל לפעול, מישהו אחר, עם מוח פחות מעוות, לא יצליח לעולם.
אני לא אוהבת את היחס שלו לפעמים. כי יש רגעים שבהם הוא אומר מתוך כוונה אמיתית ומוצדקת
ויש רגעים שהכוונה פשוט מתסכלת או מעצבנת אותי (אני לא מסוגלת לשכוח את השיחה של האוס
עם גרושתו של ווילסון, לא אהבתי, לא אוהבת ולעולם לא אוכל לאהוב את הגישה שלו באותם רגעים ספיצפיים).

גישתי בנוגע להאוס
אני בד"כ חושבת הרבה לפני שאני מחליטה להסכים או לא להסכים עימו, כי האוס מאוד מורכב ולא תמיד
מה שרואים זה מה שבאמת נמצא מתחת לתודעה שלו, אז כן, אני לרוב מסתייגת בנוגע להחלטותיו,
בד"כ הרפואיות, אני מנסה לגלות האם באמת זה היה הדבר המתאים לעשות באותו רגע או לא,
אך יש מקרים שאני באמת בוטחת בו, כי לא משנה עד כמה חששותיי מתעתעים בי בדמיוני אם
אהיה מטופלת שלו, אני חושבת שהיה לי מאוד מעניין. נו טוב, אני בערך יודעת עם מה יהיה עליי להתמודד,
המטופלים שמגיעים לא באמת יודעים. שיחה עימו, בחיים לא הייתי מסוגלת לסיים,
כי הוא לא יתן לי, כי לא אכפת לו, אבל לעבוד איתו, אני חושבת שהייתי
מסוגלת, כי לרוב גם לי לא ממש אכפת, העיקר להיות מקצועיים...אהמ too much information...