לְעוֹלָם שֶׁלֹּא אֶגַּע

"כן."

"זה עדיין מפחיד."

" אבל זה שווה כל מחיר. אין לך ממה לפחד. אני גאה בך."

אז כן, הרמתי את הכפפה.

אחותי תקבל עזרה,

ייתכן שבמחיר קורת הגג שמעל ראשי.

וויתרתי על מלחמות. מקבלת את זה באהבה, את התפקיד, ואותך, ואת כולכם.

עייפתי כבר מלרוץ נגד הזרם, להילחם על צדק עולמי. אני משקיעה בי ובסביבה הקרובה שלי. כאן זה נגמר.

בעוד יומיים המשמרת האחרונה, אחר כך צימר בצפון עם אהוב לבי

ואז מדים וחול ובכי ונשק ועייפות והתחלה. הכי חשוב התחלה.