לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

כשלאל נמאס אז הוא פשוט מחייך - וחותך

בעטיפה חדשה , אולי עמידה יותר..או שאולי חלשה יותר.

כינוי: 

בן: 36

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2009    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

10/2009

התפוצצות בצורת התעטשות


התעטשתי
ופתאום התחיל להתנגן לו שיר
שהמילה הראשונה שלו היא
מתפוצץ
ההתעטשות שלי הייתה סוג של התפוצצות פנימית
מצב של חוסר שליטה
שלא יכולתי לצפות או להיערך אליה
להבין שלגוף שלי יש רצונות משלו
והוא אף פעם לא יהיה בשליטה מלאה שלי
הרגשתי שאני מתפוצץ נפשית
ובדיוק המילה הראשונה של השיר הייתה מתפוצץ
מצב קצת הזוי.
הגוף שידר מה שאני הרגשתי
התפוצצות בצורת התעטשות
חוזר אונים וחוסר בקרה
הגוף נתן את אותותיו
ושידר לי פיסית מה שעובר על הנפש
מדהים איך שגוף האדם פועל
איך שרגשות אפשר לראות על הבעות פנים
איך שכאב אפשר לראות בעיניים
שאותן הדמעות יכולות להציף
אפשר לראות פיסית מה עובר על אדם נפשית
היאוש והתיסכול גבר עליי
ועל שליטתי הנפשית
הכאב והעצב גבר על עיניי
ועל הסכר הנמצא מאחוריהן
הכעס גבר על פניי
וניתן לראות זאת על הבעותיי
לכסות את הפנים לאחר ההתעטשות
להסתיר את שאר האותות
ורק שלא ישימו לב..
רק שלא יראו..

[אז אם כל פעם שבן אדם מתעטש אצטרך להסתכל על פניו ולזהות את שאר האותות?]
נכתב על ידי , 13/10/2009 11:35  
הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לעידנדו. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על עידנדו. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)