יש בי כ"כ הרבה קטעים פטתיים, שזה פשוט מתחיל להפחיד אותי.
מצד אחד, אכפת לי יותר מדי ממה שאנשים חושבים וזה גרוע, ומצד שני אני לא שמה זיין שזה עוד יותר גרוע.
מצד אחד, אני ממש רוצה שאנשים יאהבו אותי, מצב שני אני בעצמי לא סובלת את עצמי ואת איך שאני מתנהגת אז זה בחיים לא יהיה אפשרי. וגם אם הם כן יאהבו אותי, זה אף פעם לא יהיה באמת אותי.
ובכלל ואלרי= הרבה אנשים שונים בתוך גוף אחד. יש לי אשכרה פיצול אישיות. באמא שלייייי.
אנשים אומרים לי שבשביל לסדר את זה, אני בסך הכול צריכה להיות עצמי.
אבל אני לא יודעת מי אני, או מה אני [!?] איך אני אמורה להתנהג, ומה אני אמורה להגיד לאנשים מסוימים בסיטואציות שונות. מה עושים? לא יודעת... אני פשוט זורמת ועושה את מה שאני מרגישה באותו זמן... אבל הבעיה היא שזה הופך אותי באמת להרבה אנשים שונים ואני לא חושבת שאני יכולה בכלל לתאר את עצמי. כי אני= כל ההגדרות בבן אדם בבת אחת.
אני בטוחה שהרבה אנשים שפגשו אותי לא הבינו שום דבר מאיך שאני מרגישה כלפיהם כי אני יכולה להיות הכי נחמדה אליהם ואז פשוט להיות אדישה בטירוף.
נכון? כל פאקינג בן אדם שנכנס לבלוג שלי ומכיר אותי אישית יבין למה אני מתכוונת. זה לא מוזר? זה לא הזוי לגמרי?
למה אני פשוט לא יכולה להרגע, ולהפסיק להיות כ"כ שקועה בעצמי?
והעובדה שאני בכלל מפרסמת את זה גורם לי לשנוא את עצמי.
אני יודעת שזה גרוע, ושבשביל לאהוב את עצמי, אני אמורה לנסות לשנות כל דבר שאני לא אוהבת בעצמי ובלה בלה בלה.
אבל יש כ"כ הרבה דברים... וכאילו, זה ממש קשה לחשוב על הכול בבת אחת. ויש לי מלא בטחון עצמי למרות שאני לא אוהבת את עצמי [WTF.]
וזה מה שעושה את זה עוד יותר גרוע ומבלבל.
אני מנסה להשתפר, באמת... מנסה להיות בן אדם יותר טוב.
אבל כל מה שאני עושה הופך את המצב לעוד יותר גרוע.
אני חושבת שהדבר היחיד שנשאר לעשות זה פשוט להרים ידיים, ואז אולי.. אבל רק אולי..
הכול הסתדר. [?]
אני חושבת שאני משתגעת.
באמת.. זה חייב להפסק.
[המבין יבין]
או שגם זה שקר ואף אחד לא באמת מבין?
אהבתי את זה. זה שונה מהאחרים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
valxshotdown