ביום שישי הקרוב אני חוגגת (חוגגת?) פז"מולדת.
לצעירים שבכם (ויש הרבה, זה בכל זאת ישראבלוג) זה אומר שאני כבר שנה צועדת בשורות צבא הגנה לישראל (כל הכבוד לו).
החלטתי שמילות סיכום נדרשות:
תחילה, הייתה טירונות. חודש וחצי של טירונות + קורס + פתיחת תחת הפכו אותי מאזרחית עצלה לתומכת לחימה חדורת מוטיבציה שבטוחה שהיא בדרכה להציל את המזרח התיכון ואף אולי את העולם כולו.
בסוף הקורס שובצתי לשרת לאיו"ש הרי הוא אזור יהודה ושומרון, מה שהיה דאז האזור המסוכן ביותר לשרת בו, כי זה שטחים וזה.
כדי לדעת איפה באיו"ש אני הולכת לבלות את שירותי הצבאי הגעתי למז"י - מפקדת זרוע יבשה ושם אמרו לי: "שלום, יש לך העדפות?" אמרתי: "כן, ג'נין" אמרו לי: "חבל, את הולכת לשכם".
כך התגלגלתי לחטמ"ר שומרון (כבוד, עוצמה ושליטה מרחבית ללא עוררין) שבירתו שכם (את היחידה) לאייש את חמ"ל המודיעין ולתפוס מחבלים.
וזה בעיקר מה שאני עושה מאז.
נקרו בדרכי אנשים רבים, חלקם טובים יותר (סטל!!!) וחלקם פחות, חלקם סתם.
המפקדים בינתיים יותר מבסדר, ולמען האמת אני חרדה ליום שבו הם יתחלפו והכל מצויין.
נקווה שימשיך ככה,
תמר, סמב"צית על ובכלל.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
