אז כן, נפרדנו.
וכן, עצוב לי והוא חסר.
אבל כן, אני שמחה שזה קרה.
כי באמת לא הייתי מאושרת המקשר הזה בזמן האחרון וסתם הייתי בדיכי גמור.
הייתי רוצה שהקשר היה נמשך כמו שהוא היה בהתחלה כשהיה כלכך מושלם. אבל היי, אני לא שולטת בזה ובכל מה שקרה.
ובאמת נהייה מעפן ומגעיל. ואף אחד לא נהנה מזה.
אולי זה בא המעפנות בתקופה הכי לא טובה כשהבנתי שבאמת יש לי רגשות לבן אדם, ולא נראה לי לו יש אלי. ובכלל לא נראה לי היה לו.
אבל היי,
בקטנה.
היה כיף וטוב שהיה. חודשיים וחצי באמת מלאי כיף לא נורמלי.
הכרתי בן אדם מדהים ומיוחד ובאמת היה לי כיף איתו. איכשהו הצלחתי להרגיש שוב אחרי שלא הרשתי לעצמי.
אבל היי, כל דבר טוב נגמר מתישהו.
ולא נראה לי אנחנו נמשיך בקשר. אבל בקטנה.
העיקר נהנתי. ולמדתי המון מהקשר הזה ובהחלט היה מאוד מאוד כיף,
והפרידה באמת באה לי בטוב.
כאילו אבן ענקית ירדה לי מהלב. אין יותר סיבות לבכי אין יותר תהיות ושאלות וספקות וסתם "איך אני אגרום לזה להיות יותר טוב".
כי היי זה נגמר. וטוב שכך.
וכן אני מרגישה מפגרת שאשכרה כתבתי לו מכתב עם כל הרגשות שלי ושיר שכתבתי בתחילת הקשר שהוא בכלל לא קיבל את זה. אבל היי, בקטנה לא נורא. אולי עדיף שהוא לא יידע את הדברים האלה.
אז כן הוא באמת אחד האנשים המדהימים וחבל, וכן היה לי כיף ואני מתגעגעת, וכן הרבה קטנים מזכירים לי אותו, והוא חסר לי נכון.
אבל כן,
הוא לא הראשון ובטח שלא האחרון שיהיה לי.
וזהו.
ממשיכים הלאה בחיים.
אני יודעת שיהיה טוב.
עכשיו בתקופת התנזרות.
היתה תקופה עם יותר מדי דברים בתוכו ויותר מדי אנשים. אני צכה עכשיו את השקט הנפשי שלי. בלי אף אחד על הראש, בלי מין, בלי אהבה, בלי קשר, ובלי אף אחד שיבלבל לי תמוח.
עכשיו זה התקופה לעצמי, שאני אנוח וארגע מהכל.
ואם יגיע משו,
אז יגיע.
אני לא מחפשת.
אני רק רוצה את השקט הנפשי שלי עכשיו.
נפגשתי עם מורן היום.
הוא חזר מהצבא.
ולא, לכל אלה שיודעים את הסטורית מורן. לא קרה כלום תהיו בטוחים:)
הלכנו לסרט בסינימה סיטי. אושן 13 [אגב אחד הסרטים המומלצים!]
הוא רצה לשלם [כי באמת לא היה לי כסף] אבל אחרי זה התברר שאם אני אשלם זה יוצא יותר זול [משו מוזר עם הלאמי קארד שלי, לכו תבינו].
הוא היה כולו חצי מת כי הוא קם ב5 בצבא והיה על הרגליים מאז. אבל טוב נו, אנחנו היינו ערים בערך אותה קמות שעות ושנינו מתים תחת.
לאדעת,
היה ממש כיף ולא הפסקתי לצחוק.
אחרי זה באנו אליו הביתה וסתם היה כיף.
הלכנו מכות. ואז זה מאוד הזכיר לי את אמיר וסתם נכנסתי לבלעט אז הוא הביא לי חיבוק ארוך שעשה לי טוב=]
לאדעת,
בזמן האחרון באמת התחלנו לדבר הרבה והוא באמת אחלה של בן אדם. למרות כל מה שקרה וכמה שהוא יצא חרא בקטעים.
אבל היי,
לאדעת.
כנראה היו צדדים שלא הכרתי בו שעכשיו אני זוכה להכיר. בעצם, להכיר אותו על אמת.
הוא בן אדם ממש אחלה והוא באמת עשה לי חיוך והואציא אותי מכל באסת אמיר.
לאדעת.
היה ממש ממש כיף וסתם יש לי חיוך עכשיו.
הכל לטובה אני יודעת.
אז לא,
אל תשלו את עתמכם.
כן לא שכחתי מאמיר כלכך מהר
וכן הוא חסר לי ואם הוא היה רוצה לחזור הייתי קופצת על המציאה [לא שזה יקרה כה?].
אבל
אני מנסה להסתכל על הצד האופטימי של הכל,
לא עדיף ככה?
וזהו
פוסט חפירה בלה בלה בלה מצטערת לכל מי שקרא עד כאן. באמת מגיע לו ח"ח.
לילה\בוקר טוב לכולם
מיה