I have become comfortably numb.
קרה לכם שהתרגשתם מעצם המחשבה של להביט בים רוגע ולקחת נשימה ארוכה, עמוקה. נשימה כזו שתמלא אתכם ברוגע לא מוסבר. באושר פתאומי. בחופש אפילו...?
הים תמיד נראה לי כמקום מפלט. מקום לשחרור לחצים ודאגות. אולי בגלל שבעיני הים הוא מקום מדהים ביופיו ואני לצערי, לא מגיעה לשם לעיתים כל כך קרובות. בימים הקרובים אני צפויה להיות שם הרבה. אני נוסעת עם ציפייה גדולה- להרגע. לשבת על חוף הים בשקיעה, להביט במים, בשמיים ואז לקחת נשימה עמוקה. לעצום עיניים ולהרגיש את הרוח נושבת. לא לחשוב- אפילו לשנייה. פשוט להתנתק לרגע.
להרגיש טוב, אפילו אם זו הרגשה שתימשך שנייה אחת בלבד. אם אצליח, אני בטוחה שהשנייה הזו תראה כמו נצח.
ואפילו שכשאפקח את עיני שוב, אחזור למציאות, אני אדע שהרגשתי שלווה בחיים האלו.
כנראה שכדאי לפעמים לנסוע, להתרחק קצת. לראות עולם אחר. מקומות אחרים. לראות שקיים עולם אחר מלבד העולם שפה.
אז זהו...עוד מעט מתחילה עוד שנה..ואני נוסעת מחר ל-5 ימים למרכז הארץ. חופשה קטנה לכבוד סיום החופש.
אני מקווה פשוט לנוח בחופשה שלי.
אולי כך אני אוכל להתחיל את השנה הזו ברגל ימין, לחייך לחיים ולקוות שהם יחייכו חזרה.
קצת עצוב לי האמת שמתחילה עוד שנה, כי אני יודעת שהשנה הכל יהיה שונה. אפילו הכתה...
לא טוב לי עם זה- אני שונאת שינויים כאלה חח אבל מי יודע..אולי קצת שינוי זה לטובה..?
החופש הזה הבנתי כמה אני גאה בחברות שיש לי וכמה אני אוהבת אותן. הן פשוט חברות אמיתיות- כל אחת ואחת מהן ואני כל כך אוהבת אותן.
אז בנימה אופטימית זו, שיהיה לכולם המשך חופש נעים..ושנה טובה :]
וזה לא פוסט אחרון לקיץ..אני אעדכן כשאני אחזור מהחופשה ואני מתכננת פוסט מיוחד למישהי מיוחדת לפני תחילת הלימודים^^
בבלוג זה
בכל הבלוגים
