שלום שלום=]
כאן כרם מעדכנת בבלוג היבש והמעופש הזה.
הנמ.
כן.
אני חושבת שאני ארענן כאן קצת... עכשיו שיש לי את השמשתמש והסיסמא...
חחח..
אז מה שלומכם ידידי?
אני? בסדר גמור.
ועדי? נ-פ-ל-א-!
נחשו למה?
כי יש לפוסטמה...
חבר!
כן כן.
ח-ב-ר.
מילה בעלת שלוש הברות שכל בחורה ממוצעת בגילנו רוצה להגיד שהיא שלה.
אלא אם כן היא לסבית.
לא חשוב.
אז כן, לענינו.
ובואו ניגש לעניין מהשורש.
אני, כרם, יחצנית בצוללת.
עדי, חברה של כרם, שוכנעה על ידה להתחיל לבוא לצוללת.
אז כך הן היו הולכות יחדיו לכל מיני מסיבות ובכל מסיבה כרם ועדי ניסו נואשות להשיג חבר.
ואז הגיעה יומשישי שעבר.
ובמקרה הייתה מסיבה בשבט [מצדה אימפריה ליתר דיוק.]
ומיד אחרי זה מסיבה בצוללת.
ובמקרה לכרם היה VIP מיותר אז היא נתנה אותו לחברה שלה- עדי.
אז עדי נהנתה נורא במסיבה של השבט והתחילה את המסיבה בצוללת מצוין, כי כרם נתנה לה VIP.
בתחילת המסיבה עדי אמרה לכרם וירדן [שעקבו אחריה כל הערב..] ש-"אני לא יוצאת מכאן בלי חבר."
ואז הן רקדו השתוללו וכו' וכו' לא מעניין.
ואז... טה טה טם... בזמן שישבנו לנו בזולה ונהננו [ממש..] הגיע -אביתר!
הו!
ועדי ישר נדלקה על החתיך המסוקס.
אז גיא, שהוא ב'מקרה' החבר הכי טוב של אביתר דאג שהם יישבו קצת לשוחח.
וכך קרא שלעדי שלנו יש...
חבר!
כלבה.
וזהו סוף הסיפור.
אז בזמן שאני יושבת בבית וכותבת לכם את הפוסט הזה..
עדי ואביתר מסתובבים להם בקניון ומתאהבים משניה לשניה...
ואני? רק עם אי-אור שלי.. כי כנראה שהוא היחיד שאוהב אותי...
הו וול.
בקיצור מקוצר עדידע שלי אני מתה עליך.
שיהיה לך ולאביתר רק טוב.
ואף פעם אל תשכחי אותי.
וזהו.
אז עד כאן חברי העידכון המגניבי של כרם.
עד לפעם הבאה=]
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
