| 7/2005
30.07.05
בחיים שלי לא דמיינתי שייצא לי לדבר איתך, להעביר כמה רגעים של דאחקות, צחוקים, ומה שביניהם..
בעבר הלא רחוק הייתי מוכנה לשלם הרבה (ולא מהבחינה הכספית) כדי שיקרה חצי, רבע, ממה שקרה אתמול..
ואתמול, זה פשוט קרה..ככה סתם, לפתע, בשעות הקטנות של הלילה (או בוקר יותר נכון). אולי כי סתם שיעמם לכם, או שרציתם להנעים לנו ת'זמן, אולי כי מצאתי חן בעיניכם או כי פשוט רציתם להעביר כמה דקות בחברת בנות..!!
לא משנה מה, למה, כמה, איך..
העיקר הוא, שאתמול, הרגשתי יותר מאי-פעם כמה אני מאוהבת בך..! וכל מילה מיותרת..
הרגשתי רגעי אושר קטנים שלא זכורים אצלי די הרבה זמן, הרגשתי פרפרים בבטן, כאלו שהייתי מרגישה כשהייתי תמימה, קטנה, ההתחלה של האהבה שלי כלפיך..
ועכשיו הכל חוזר, כאילו מהתחלה!
הסתכלתי בעיניך והייתי על סף דמעות, התפרצות.
לא מעצב, אלא שהפעם משמחה, מההלם, מההתלהבות, מהמעמד..
הסתכלתי בעיניך וכאילו טבעתי, שקעתי בהן, לא יכולתי להרפות גם אם רציתי!
הן כל-כך צלולות, מקסימות ומיוחדות, שיכולתי לראות דרכן את ההשתקפות של עצמי.
עיניים שכל בן אנוש היה רוצה כאלו.
ואני....מצדי..הייתי מוכנה לעצור את הרגע הזה לנצח, לעד.
וכשהלכת.......באו הדמעות, נשאר ההלם, הלכה השמחה וחזר הכאב..
אבל היום, הפעם, חזקה מתמיד, וזו הבטחה!!!!! (בעיקר לעצמי)
לא מאבדת את התקווה! פשוט לא!
אולי זה סימן, אולי זו התחלה של דרך חדשה, או אולי סתם התחלה של ידידות מופלאה..
נחיה ונראה!
~אופטימית מתמיד~
30.07.05 לא אשכח..!
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
