"...אל תיתן לאנשים עלייך להשפיע אל תיתן למילים שלהם אותך להכניע..."

אוהב...לא אוהב...אוהב...לא אוהב...אוהב...לא אוהב...אוהב !!!!!!!!!!!!

אלוהים, אם זה באמת ככה למה אני לא מצליחה לזרום כבר ?

 אני חושבת לעצמי שנולדנו ערומים, בטבע, התפקיד שלנו היה להילחם במוות ולנסות לחיות עוד יום, עוד יום של חיפוש אוכל, להילחם על החיים שלך, להתרבות ולהחכים מיום ליום ודור לדור. ומה עכשיו ? עכשיו כולם חיים בעולם המחשב והטלוויזיה ונהנים יותר בלהתעצל בבית ולא לעשות כלום מאשר לצאת ולהנות מהנופים של העולם.

 נולדנו באופן אחד אבל בסופו של דבר אנחנו רוצים להנות ושיהיו לנו חיים רגועים ושלווים ולא לקוות יום-יום שנמצא אוכל ומכסה חדש להיות בו.

אז מה הסיבה לחיים בעצם ?

בכל מקרה, הגעתי למסקנה שאני צריכה להפסיק לשרוף זמן ולעשות דברים שאני אוהבת, 

אז ביני לבין עצמי קבעתי שאני ימות מסיבה כלשהי עד גיל 25 אז אני צריכה להספיק מלא דברים עד אז.