"...אל תיתן לאנשים עלייך להשפיע אל תיתן למילים שלהם אותך להכניע..."

את האמת, בשנים האחרונות לא חשבתי על לעשות צבא בתור דבר רציני או שיתרום לי בדרך כלשהו

אפילו חשבתי על לעשות שנת שירות ולהיפתר מהעוול הזה, אבל כמה דברים השנה שינו את הדעה שלי לגמרי.

אני נולדתי בארגנטינה, ובוא נגיד שלא עברתי לפה סתם

המצב שם על הפנים;גנבים בכל פינה, רוצחים בכל פינה, המחירים של השוק כפולים מאלו שמקבלים העובדים, יש הרבה ילדים בלי אוכל ובית, מלא מסוממים, בעיקר בני נוער, הבתי-חולים הם לא באמת בתי חולים,אין חינוך וצריך להילחם מלא זמן בשביל לקבל את מה שמגיע לך.

את כל זה תמיד ידעתי אבל קרובי משפחה שבאו לבקר חיזקו לי את הידיעות והכי שבר אותי לשמוע מקרובת משפחה כשהתקשרתי אלייה ליומולדת ושאלתי אותה מה הם מתכוונים לעשות (ואני מציינת שלפי מה שאני זוכרת המשפחה שלה היו מהאלה שמפציצים באוכל ומעיפים מסיבה) היא ענתה לי "לאאאא סתם  אני מכינה איזה משהו לאכול, האוכל פה ממש יקר עכשיו"

ובזמן האחרון אני נעצרת וחושבת שוואלה יש לי מזל שעברתי לפה, יש לי את החינוך שאני צריכה, יש לי אוכל, בית, כסף, חברים, בריאות, ויש לי ביטחון...

אם היו אומרים לי לעשות צבא בארגנטינה בטוח לא הייתי עושה כי זאת מדינה שלא רק שלא תרמה לי כלום אלא היא גערה ממני הרבה דברים, את הביטחון, את החופש ללכת רגועה ברחוב, את הכסף, האוכל והבריאות, אבל פה אני חושבת שאני מקבלת כמעט כל מה שמגיע לי ואין סיבה שאני לא אחזיר כולה שנתיים מהחיים שלי בשביל מדינה שנתנה לי כל כך הרבה.