החיים האלטרנטיביים שלי

שוב כניסה לתקופת המתנה.

לעצור הכל. להפסיק. לחשוב. להעריך מחדש. לבדוק. לנשום. לחלום. לעצור. לעצור הכל. צריך לעצור. להפסיק לרגע. אולי אחר כך. לבדוק שוב.

כל כך הרבה פעלים. כל כך הרבה פעלים. איך אפשר לא לעשות.

to meditate.

מישהו אמר לי שבוע שעבר שברגע שהוא אמר את המילה הזאת הוא ידע שהוא הפסיד.

לעצור.

לישון בלי לחלום.

לחיות בלי לנשום.

לנשום בלי לחלום.

א בלי ב.

להישבר בלי

אין לי מה להוסיף לבלי הזה.

אהבלה אהבלה אהבלה.

אהבה אהבה אהבה.

נכנסו כאן כל מיני דברים שלא אמורים היו להיכנס.

ככה זה אמור להיות, רק בלי המודעות העצמית.

להפסיק את המודעות העצמית.

"נמאס לי לקרוא את הדברים האלה"

הוא אמר אחרי שבפעם הראשונה הוא אמר בעצמו.

בעצם הוא אמר "אין לי שום חשק לקרוא דברים כאלה יותר."

ואז הוא השתמש במילה meditate.

אחרי זה הוא אמר לי שפשוט הוא מפחד שאין לנו שום דבר חדש להגיד.

לעצור. לחשוב. להפסיק. לבדוק.

כל כך הרבה פעלים.

מישמש שכזה. מישמש שכזה.

אז שוב הפסקה.

אחרי חודשיים.

בהצלחה לכולנו.

אה כן, ברור שאין לזה קשר לבלוג. זה בקשר לחיים.

החיים הם הולכים ומתארכים.

אויש, יאוש, יאוש, אויש.

יש לה גוף משגע, נימוק משכנע, להיות כאן הלילה איתך.

ויש לה מקום במיטה.

ולנו יש מקום בארון.

אה, זה מהשיר הבא.

שעטנז.