לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי:  © מכורה לאנה-מיה ©

בת: 36





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2008    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2008

יומן אכילה


 

 

הורגת את עצמי.  היי בנות. מה שלומכן יפות שלי?.. אני לא מעדכנת הרבה פה ושם בגלל שאת האמת אין לי כל כך מה לכתוב..בעצם יש לי יותר מידי.אז כמו כל דבר בעולם אני פשוט דוחה את זה לאחר כך.. ולאחר כך.. יום ועוד יום והכול נישאר בראש אבל הבלוג לא זז. יש לי כבר 143 בנות בטבעת ריספקט! וזה הכול ביזכותכן מתוקות שלי. קשה לי... נימאס לי מהלייף סטייל המטופש שלי.. עוד סיגריה ועוד סיגריה:"לא את זאת את חייבת לגמור.. עד הפילטר.. שישרף לך הגרון".. עוד קפה עד שכבר בא לי להקיא מהטעם. עוד בולמוסים. עוד הקאות.. ואני? אני הולכת ומיצטמקת. מרזה ומרזה.. הרי זה מה שרציתי לא?! זה מה שולו רוצות לא?! את האמת..? לא! להיות חולה.. שבורה שפופה אף אחת לא רוצה.אני דוגלת באנה.. מאמינה בכל  כוחתיי האחרונים. אבל אם הייתם אומרים לי עכשיו לעלות 10 קילו.. אפילו 20. ולהיות מאושרת? לקום בבוקר עם חיוך על הפנים [דבר ששחכתי מיזמן] הייתי מעלה את ה20 קילו המיזדיינים בישביל זה.. הייתי מוכנה לוותר על הכול על הרצון להראות כמו דוגמנית.. על הנטייה הנוראית להפרעות אכילה... על אנה על מיה על הכול! אבל אני לא מצליחה! למה? גאד דאם.. למה אנילא מצליחה להרים את עצמי למה אני ממשיכה לשקר כל יום להגיד שהכול בסדר.. לענות לאמא  בטלפון עם חיוך כשאני עם הראשבאסלה. למה.?למה כל זה קורה לי?הריי כולם כבר וויתרו עליי עוד 3 חודשים.. אני עוזבת עוזבת את הפסיכים.. הם מאמינים

 שאני יותר"בריאה" איזה בריאה ואיזה נעליים אני נישחקת מיום ליום.. הדיכאון לא עוזב אותי. אנה לא משחררת

מיה לא עוזבת. דיי נימאס לי מהכול. באמת.. איך אני אמורה לתפקד? ללמוד.. להכיר אנשים חדשים כשאני בעולם משלי איך?! איך אתן בנות עם הפרעות אכילה יכולות להמשיך ביום יום?! מה אני אמורה להעריץ אותכן? או ליסלוד? אני לא יודעת.. הראש כואב

 ממחשות הכל כל כך מבולבל. -הוא- ניפרדנו! סופית אחרי שנה כימעט וחצי של חוויות וחיוכים. למה ? כי אני אף פעם לא בטוחה בכלום.. גרמתי לו לצער רב שברתי לו את הלב אני יודעת. הלוואי ויכולתי שלא. אבל זה גדול עליי. החיים גדולים עלי. הכול גדול עליי בכמה מידות עכשיו. נימאס לי ליסבול.. נימאס לי להילחם בעצמי! או שאולי אני מוותרת? אולי אם הייתי נותת קצת יותר הייתי מבריאה? אני כל כך רוצה לצאת מזה. אבל מצד שני לא. רק מי שיש לה הפרעות אכילה יודעת באמת כמה אנה או מיה מושכות  

 

- מה אכלתי היום?-

 

בוקר : 

פה 

ארוחת ביניים |בבצפר| :

 

 אין בצפר! (וטוב שכך) 

צהריים : 

סלט
 ביצה +3 פרוסות לחם קל

 

*בנתיים זה

אכלתי בערב : 

(השערה):

 

חביתה 

 עם קצת ירקות.

 

כושר : 

לעשות דחוף: כפיפות בטן |עם הפסקות|

 והליכה!! הרבה הליכה כדי לישרוף את השומנים שלי!  

 

 

 תיכנון למה שאכלתי עד עכשיו,

שזה רק קפה וקורנפלקס כי בוקר(13:31)חח בוקר אצלי.

ומה נניך מותר לי לאכול  במשך היום שזה גם

 הרבה! כבר בערב נעדכן 

 

 

 פסח שמח! חזרתי משבוע עם המשפחה בנגב...מה קורה בנות יפות שלי?!  היתגעגתי כל כך אין לכן מוסג.חזרתי אתמול משבוע בארך בנגב עם כל המשפחה . היה נחמד.  מבחינת אכילה היה קשה אכלתי המון!! זה התחיל ככה -ליל הסדר: אכלתי כל מה שהיה על השולחן  (אני צימחונית אז לא היההרבה לאכול חח)ושתיתי המון מתוק.. ואז אכלתי גם כמה קינוחים... יום אחרי  ליל הסדר: ארוחת בוקר. ונסיעה לנגב.,עצירות בדרך.. המון אוכל היה בדרך.. ואז כשהגענו? ביכלל.. כל ערב עשיתי לי תבשילים שונים.. והמצות האלה? ביכלל לא הועילו! למרות שאני לא אוהבת מצות אז אני גם ככה לא אוכל הרבה. כל ערב שם אכלתיכמו פרה.. ובבוקר גם לא חסכתי באוכל.. כל עצירה הייתה מלאה בממתקים וארטיקים.. כאילו פאק! אני מיסתכלת אחורה וזה פשוט לא אנושי!  אני ממש ממש לא אמיתי כמה יכולתי לאכול? ביכלל כשאחים שלי שם אני בולסת להראות שהכול בסדר איתי בלה בלה... אחר כך חזרנו לאזור המרכז.. בערבים אכלתי כמו משוגעת למרות שהיו ימים שממש לא.. ניפגשתי פעמיים עםחבר שלי.. {טוב לשעבר} ויצאנו שתינו... אלכוהול! שזה לבד כמו ארבע מנות.. ונישנשנו סושי ווכאלה... סתם מה איתו? מוזר.אני לא רגילה להיסתובב עם מישו ש"גמרנו את הקשר" אבל אני חייבת להודות שמש נהנתי איתו.
 הוא לקח אות לפאב.. לסרט והיה ממש נחמד.אממ מה עוד? למרביי האירונייה חברה של אחי עושה עבודת מחקר על הפרעות אכילה.. חח ואני פשוט ישבתי שם ונתתי לה את כל ההסברים המפורטים.. בטח היא חושבת שאני
 איזה אנה או משו או מיה. חח אבל מהשבטוח העבודה הזאת שלה לא הועילה לאגו שלי במיוחד... לדעת שאנשים לומדים עליי ועליכן כאילו אנחנו סוג של מיקרובים או משו מהחלל.. חח אבל מה אכפאת לי?! על הזין שלי! כל כך התגעגתי לאנה.. וואו אתן לא מאמינות. אני
צריכה אותה עכשיו איתי! דחוף.. ואני גם צריכה את התמיכה שלכן.. אנה תעזרי לי.. אהה וואי איךשכחתי אפרופו אנות בדרך חזרה הביתה ראינו את סיגל שחמון בג'ים טוארג החדש שלה.. כל כך דקיקה ויפה... שעה אני מנופפת לה מהחלון אבל היא לא היסתכלה אפילו. אבא אמר שבכוונה..עד פה להיום אוהבת המון וזקוקה לכן כל כך עכשיו אז אל תעזבו אותי לבד עכשיו.
 

 

 

 
העיניים שלי כבר אדומות מדמעות,
אך עליי להשלים עם העובדה שלעבר שלי
אין שום קשר אליי,
וגם לכם כדי להשלים עם זה..
כי כמו שאמרתי בהתחלה,
זה הזמן להתחלה חדשה,
להמריא מהעבר.
  

60 סיבות להיות בן אדם רזה:   

 

1. אנשים עם פנים יפות רזים הרבה יותר יפים מאנשים עם פנים יפות שמנים.

2. יהי לך יותר קל למצוא עבודה.

3. אנשים רזים מזיעים פחות.

4. כשאנשים רזים רצים הבטן והיריכיים שלהם לא קופצות.

5. יותר קל לקנות בגדים.

6. יותר זול לקנות בגדים.

7. יותר כיף לקנות בגדים.

8. כשאנשים רזים יושבים הם לא צריכים להסתיר את הבטן עם היד.

9. הבנים אוהבים בנות רזות, וזה לא קשר לטעם.

10. כשאנשים רזים אוכלים זה לא מגעיל כמו שכאנשים שמנים אוכלים.

11. בבית ספר המורות יותר אוהבות רזים.

12. בן אדם רזה לא צריך לספור כל קלוריה וקלוריה.

13. בן אדם רזה לא צריך לדאוג להתעורר מחר בבוקר חצי קילו יותר.

14. אין מבוכה בזמן לבישת בגדים קצרים.

15. אין מבוכה בזמן לבישת בגד ים.

16. אפשר להכנס למקומות יותר צרים וקטנים.

17. אנשים רזים יותר אופטימים מאנשים שמנים.

18. אנשים רזים לא צריכים לדאוג שאי פעם יקראו להם בשמות גנאי כמו דוב או חזיר.

19. אנשים רזים יוצאים עם אנשים רזים.

20. רק אנשים שהם רזים הם יפים.

21. להיות בן אדם שמן זה להיות בן אדם עם גרגרנות.

22. חוסכים כסף באי-קניית מזון שמן ומתוק.

23. לבנות שמנות יש ציצי גדול שנופל עם השנים.

24. יותר קל להתגנב אם אתה בן אדם רזה.

25. בני אדם רזים הם יותר פופולרים ומוצלחים.

26. להיות שמן זו מחלה.

28. אנשים רזים לא צריכים לדאוג לכולסטרול.

29. כנ"ל על לחץ דם והתקפי לב.

30. ההורים שלך יהיו יותר מאושרים שיש להם בת רזה ויפה ולא דבה.

31. גם אם הם לא אומרים לך את זה מול הפנים, גם זה חושבים שרזון זה יפה.

32. אנשים רזים לא צריכים לדאוג למצלמות במקומות לא אסטרטגיים, כי אין להם במה להתבייש.

33. אנשים שמנים מעדיפים לעיתים אוכל על חברה, אהבה ואושר.

34. אדם שמן צריך לבזבז כסף על ניתוחי קיצור כיבה וניתוחי לב.

35. לאנשים שמנים יש לחיים שמנות ואדומות כשחם.

36. אף אחד לא רוצה להינשא לשמנה.

37. אף אחד לא רוצה לנשק שמנה.

38. אף אחד לא רוצה לשכב עם שמנה.

39. אנשים רזים נראים יותר טוב במדיי צה"ל.

40. לאנשים שמנים יש חצ'קונים כי הם אוכלים מזון שמן.

41. לאנשים רזים יותר כיף לשחות.

42. לאנשים רזים יותר כיף להתקלח.

43. אנשים שמנים צריכים מגבות גדולות.

44. אם אתה בן אדם רזה יותר דלתות נפתחות לפנייך.

45. לאנשים שמנים יש כפות רגליים גדולות ושמנות.

46. אנשים רזים נראים יותר טוב בסנדלים.

47. בן אדם שמן יכול להרוג חיה קטנה אם הוא ישב עליה.

48. לאנשים שמנים יש יותר שטח שער להוריד מהרגליים.

49. לאף אחד לא נעים לראות שמנים בים או בבריכה.

50. אנשים רזים יכולים לדגמן אם יש להם את שאר הנתונים.

51. לאנשים שמנים יש אסוציאציות כמו; קמצן, לא חברתי, עצלן, דוחה, טיפש, ישנוני, פסימי.

52. אנשים שמנים אוכלים בשביל להירגע.

53. במקרה של ירי יש יותר סיכוי לפגוע בשמן.

54. אנשים רזים רצים יותר מהר.

55. לאנשים שמנים הפופיק ממש עמוק בין קפליי השומן.

56. בן אדם שמן מרגיש עצב ודיכוי כשהוא מסתכל על גופו במראה.

57. לאנשים רזים אין מבוכה כשיגעו בגופם בעת מסג' או ספא.

58. אנשים שמנים מסריחים.

59. בתכלס מי שמתחתן עם שמנה עושה את זה כברירת מחדל.

60. אין שמנים ברשימת האנשים הכי יפים בעולם.

  

 

 

 

 

 

 

 

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -  - - 

יום לשואה ולגבורה.לוהים יודע כמה קשה לי...כל שנה ביום השואה אני פשוט ניגמרת! אני מיתכנסת בעצמי.. רואה סרטים מאיזה ספריית DVD וממשיכה כאילו כלום.. למה? כי אני פםשוט לא מסוגלת להמשיך הלאה.. זה כל כך קשה לי.. אולי ביגלל האוכל? אולי ביגלל הזוועות? לא יודעת אבל מה שאני יודעת זה שאני לוקחת את יום השואה למקום קיצוני לגמריי.. יש לי איזה מין טראומה כאילו הייתי שם.. כאילו חוויתי את הזוועות.. הכאב שבליבי על אותם אנשים הוא כל כך משותף ולא אמיתי! זה קשה אף אחד לא מבין למה אני כזו וגם אני לא אבל אולי אני עדיין ילדה.. וזה יעבור לי או שאולי לעולם לא. מה שבטוח שביום השואה אני תמיד שואלת את עצמי את השאלה:" רזון.. זה באמת דבר כל כך יפה ועילאי כמו שאנחנו חושבות?! הריי באותה תקופה רזון היה נחשב סמל למוות לזוועה לקיצוניות לאיימה. הריי אל הייה להם שום מזון.. וכל תמונות השואה הם התמונות הקשות ביותר לצפייה.. לראות אנשים מתים ברחובות.. שרועים על הריצפהללא כל טיפת רוח חיים..כלום מלבד  עצמות. לא יודעת מה איתכם אבל אני אחרי סרט של יום השואה לא נירדמת בלילה יותר מכל סרט של היצ'קוק. או במאי אחר.ביזארי או מציאותי? לא יודעת.. אבל הינה אני היום יושבת כאן ומרכינה את הראש באמירה כל כך גדולה של תודה. תודה לכם אותם ניצולים שביזכותם אני יושבת היום בארץ מישלי בטוחה ומוגנת ללאשום פחד.. שיסלקו אותי שימרדו בי או שיהרגו בי. תודה.אני? אני בתוך תמיד יזכור.

 

 

מה אכלתי היום ?! 

בוקר:

 

2 קפה

  

*קורנפלקס עם חלב(ברנפלקס)

  

*קערה עם אבטיח

 

כושר : 

נממ .. עשיתי קצת כפיפות בטן |עם הפסקות|

 צריך ליספור מטרה :לעשות כל יום 200



 

פוסט פריקה עצבני!! וואו אני ממש עצבנית! קודם כל אני חולה כבר איזה שבועיים. והפסדתי המון חומר... עוד חודש יש לי בגרות ואני לא יודעת כלום... אני פשוט טיפשה...כאלה שעברו את זה כבר.. אני ממש אשמח לקבל כמה טיפים על כל מה שקשור בבגרויות. ורציתי לשתף אותכן בשיחהשהייתה לי לא מיזמן עם איזה אחד שהיה פעם חבר טוב שלי.. פחח פאקינג ילד זבל!! סתם התחלנו לדבר אני יזמתי את השיחה לא זוכרת אפילו למה.. וזה היתגלגל לקללו וריבים.. אין ספק שאנחנו כועסים אחד על השני מסיבה לא ברורה... אבל הוא באמת הגזים.. הוא כזה מטליסט אז אמרתי לו הוא פוזר..(מה שדיי נכון)  חח והוא התחיל להישתגע כתב לי כמה שאני פריקצה מטומתמת..(אמא שלו) ושאני בולמית.. עם נתיות אובדניות בלה בלה..

את האמת שזה היה דיי מעליב.. כאילו בחיים לא ציפיתי מבן אדם שפעם היה כל כך קרוב אליי לדבר אליי כאילו אני איזה חתיכת זבל.. כאילו אני איזה בחורה שמוצאים בשקל בשוק.. זה ממש הרתיח אותי.. אז פתחתח עליו חתיכת ג'ורה.. אמרתי לו כמה שהוא חרא.. ושהוא אחד הגברים הכי מאנייקים שהכרתי.(מה שנכון) אולי אני הגזמתי? לא יודעת.. אבל בטוח שז היה מגיע לו! אחרי שאני שולחת לו הודעה שקשה לי וכל מה שהוא

כותב לי במילים אחרות זה שזה לא מעניין אותו.. תאכלס גם הוא לא מעניןם אותי כבר ואין לי מוסג למה אני פונה אליו שרע לי.. אבל אני לומדת להכיר את עצמי והבנתי שתמיד שרע לי אני פונה אליו.. כאילו כשממש רע..לי. זה לא יאין לי אחרים לדבר איתם... טפו טפו לא חסר.. פשוט שמתי לב שהוא מקור הרוע אצלי.. כל פעם שאני חושבת על דברים ממש רעים הוא עולה לי בראש... מה שבטוח זה שמישהוא כזה לא אמור להיות בחיים שלי. והוא לא כבר מימזמן... וטוב שכך לא חושבות.?! קדימה תגובות.. אני חייבת עזרה עם הבגרויות... אני בלחץ אטומי מה לעשות עם הלימודים?!

 

 

  

 

 

נכתב על ידי © מכורה לאנה-מיה © , 17/4/2008 13:33  
33 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Food is for fat people. ב-10/3/2009 01:21
 




 

 

 

 

אני מאושרת.-באמת שאני מאושרת. הרבה יותר טוב ממה שהיה..

 

"פסח הגיע."

אחח פסח פסח איזה חג.. תמיד שנאתי את פסח.. אומנם עוד לא פסח אבל הוא בהחלט בדרך.. בעע אני שונאת אותי כי תמיד מנקים המון פה.

 

 

נ.ב: אני וחבר שלי לא מפסיקים לריב. להתווכח בלי סוף. על שטויות. אנחנו כימעט שנה ביחד משו לא בסדר?

או שאולי זה טבעי? או שזאת רק אני? אוףף.. אני לא יודעת אבל אני אוהבת אותו והוא הבן אדם הכי חשוב לי בעולם.

אני ממש נהנתי בהופעה אבל אכלתי שזה גרם לי לרע! בכל מקרה. היה שווה. נהנתי ושיהיה-פסח שמח אוהבת

בכל מקרה  יום . צום חדש.

 

 - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -  - - - - - - - -

 

עריכה:(23:30)שובע שובע שובע. מה נהיה מימני? נהייתי מכונה לאכול! פאק פ-ר-ה אחת! אכלתי אתמול בלי סוף בהופעה זה התחיל מ 2 סנביצ'ים עם גבינות וכאלה והמשיך בצ'יפס וחטיפוני עוף.. ואחר כך אכלתי וופל בלגי עם כדור גלידה וקצפת.. בעע אני מגעילה. זה גורם לי להרגיש כל כך רע עם עצמי. באמת.. הלכתי לשירותים בהופעה. הקאתי פעם אחד אבל אז בלסתי שוב. הורדתי את החזיה כי הרגשתי שמנה. דפיקות אה? אבל באמת הרגשתי כאילו הם מוסיפים לי כמה קילו (שאני גם ככה שטוחה חח) -אבל אני בהחלט בחורה שאוהבת ציצים! אני אוהבת בנות דקיקות עם ציצים ענקיים ואם אי אפשר להגיע לזה אז סיליקון זה הפיתרון!  עכשיו יום שישי השעה 23:30 ואני כותבת לכם למרות העייפות. כי אני חייבת לצום מחר ואני חייבת להיפטר ממיה היא גומרת אותי בנות הסוד הזה כל המיסביב הורגים אותי. רק רציתי להמליץ לכן על  סרט טוב:"הכי רזה" בYES דוקו אני לא אספר פשוט תיראו את זה.. אוהבת המון ולילה טוב מכורה לאנה\מיה 3>

 

      

 

 

 

 

 

סמינר- ירושלים- עיר הקודש!

 

    קרדיט על התמונה:(fabulous STAR.)

אני לא באה לכתוב בפוסט הזה נושא מיוחד, כי בשיא הכנות ממש אין לי. הייתי בסמינר בירושליים..

 

אתן בטח שואלות איך היה אה?אז את האמת שהיה בסדר.. היומיים הראשונים היו ממש כיפים.. חשבתי שירושליים משעממת ועיר זקנה אבל היא ממש הפתיע אותי לטובה.. בערב גילינו עולם קסום של מיסעדות.. וחנויות יפות.. ומין פשטות מקסימה.. וגם בנים שניראים טוב לא חסרים בה חח אני נהנתי. אבל אכלתי כמו בהמה! - נו כרגיל אתן רגילות.. אבל זאת האמת אכלתי כמו דוב לא הפסקתי לילעוס לרגע. סתם אתן יודעות טיול.. כולם אוכלים כל הזמן.. למרות שממש ציפיתי שיהיו לי כמה ימים של שקט.. מההורים ושאני יוכל לאכול מה שבא לי וכמה שבא לי.. אבל אני שמנה מידי ואני לא עומדת בפניי פיטויים.. למרבה המזל אכלנו הרבה אז הורדתי את מה שאכלתי(פחות או יותר) אבל גם הקאתי שם הרבה לצערי.. פשוט היו ימים של בולמוסים והקאות.. בנות מיה הישטלתה עליי בזמן האחרון ואני לא מצליחה להישתחרר ממינה.. את האמת שאף פעם גם לא הצלחתי היא סתם יושבת שם עמוק בתוכי שקטה.. ומחכה להתפרץ... אבל הפסדתי יום פסיכים אז זה היה נהדר. וסתם.. לא יצא לי לדבר עם חבר שלי הרבה אז עכשיו הוא כועס עליי.. חח וזה מצחיק. כי כולם לא דיברו שם כימעט בטלפונים.. היינו שם באיזה טקס שגם ציפי ליבני הייתה שם.. וגם הרבה מאוד פרחות מפגרות חח פשוט לא האמנתי כמה פרחות יש בארץ.. בעע בטוח יותר ממה שדימיינתי. וזהו היום יום 0רביעי) אני ישתדלת לא לאכול כלום.. או להוציא הכול.. לשתות הרבה קפה.. ולהתחיל לתכננן את החדר שלי לפסח. אז עד כאן בנות ותגיבו זה לא עולה כסף^_^ [כי מ 60 תגובות ל 8 זה מוגזם קצת לא חושבות?]

 

 

 

מה אכלתי היום ?! 

בוקר : 

קפה 

ארוחת ביניים |בבצפר| :

 

 2 סנביצ'ים עם חומוס ומלפפון(שיצאו!)

צהריים : 

סלט + ביצה +3 פרוסות לחם קל

 

לא הייתי רעבה יותר ,

אבל נישנשתי תמרים וכמה פירות וכאלה..וניצלתי.

את זה שאני צריכה לצאת בערב אז הלכתי לישון ואמרתי

שאני יוכל כבר בערב ובלה בלה בלה

אכלתי בערב : 

מרגריטה תות+בוטנים וקצת גבינות וכאלה

כושר : 

נממ .. עשיתי קצת כפיפות בטן |עם הפסקות|

והלכתי קצת עם חברה בעיר.. זהו בהצלחה לי

 

אני וחבר שלי בשבוע הפסקה..זמן לא וואו בנות אני כותבת את הפוסט הזה וממש קשה לי.. באמת. לא מיזמן אני וחבר שלי חגגנו שנה. רק סיפרנו לכן על זה וסתם.. אני מרגישה לחוצה קצת אני מרגישה שאני רוצה להיתקדם הלאה.. להוכיח לעצמי שאני לא אובססיבית אליו ושאני יכולה בילעדיו לפחות שבוע.. חח רק יום ראשון ואני מתה להתקשר ולבכות לו כמה שרע לי. - אני מרגישה ממש רע עם עצמי ביגלל זה כי הוא ממש נעלב.. תאכלס הוא לא אמור להעלב.. רק ביקשתי קצת הפסקה.. זה טיבעי לא? טבעי שאחרי שנה דברים מישתנים.. לא?! אז למה בכל זאת אני מרגישה כל כך חרא עם עצמי? אני מרגישה כאילו ממש פגעתי בו.. אבל תאכלס אני מתייסרת יותר ממנו אבל ההחלטה הזו לא יצאה סתם.. היא יצאה כי החלטתי שאני לא יכולה יותר להמשיך שאני לא רוצה לפתח אליו תלות ואובססיה אני רוצה שהייה קליל.. ברור שבכל זאת שנה זה כבד ורציני.. ואולי אני מיתנהגת ככה רק ביגלל השנה שעברה? לא יודעת אבל זה בהחלט מקשה עלי. ואמא שלי גם בבית כל השבוע.. מנקה לפסח אז אין לי כול כך שליטה על האוכל שלי.. אני מקווה שיהיה טוב.. אני רק רוצה להגיע למקום שטוב לי בו. זה הכול קצת אושר. רק קצת. טיפה קצת שקט נפשי.. קצת רוגע קצת אמונה רק קצת בבקשה רק קצת..3>אני

 

קטע מתוך היומן שלי:[07\09\24] - סתם.. החיים ניראים שחורים כל כך.. אפלים.. שמש בחוץ וכשאני פותחת את החלון הכול עננים.. גשם בחוץ? אלוהים בוכה איתי.. החיים נראים כל כך שחורים וחסריי תקנה.. רק הוא עושה לי טוב... והוא זמני לא?! את האמת שאני פה בשבילו. אני חיה עם החלום והאמירה :"מחר יום חדש, ויהיה בסדר יותר מהיום" אבל שום דבר לא משתנה.. מחר עובר מחר עובר מחר עובר מחר ואני רק נשארת עם החלום שלא נגמר.סתם היום בסדר.. בסדר זה יחסי.. אבל אתמול הייתי כל היום בדיכאון הייתי לבד לא היה לי כוח לכלום.. פשוט נכנסתי לחדר והתחלתי לבכות.. בכיתי ובכיתי בלי סוף.. עד שהכרית שבצבע סגול בהיר הפכה שחורה מהדמעות..כל הגוף כואב לי ממחשבות לקחתי סכין.. וחתכתי לעצמי את שניי הידיים.. הדם לא הפסיק לנזול.. זה היה מגעיל ופיתאום נורא פחדתי.. עברה בי מחשבה של:"היי מה את עושה לעצמך?! זאת לא את!" היתקשרתי אליו.. והוא לא ענה.. התקשרתי והתקשרתי ושום תשובה.. אז היתקשרתי לידיד שלי שלא ראיתי חודשים.. בוכה מיללת אומרת לו שניסיתי להיתאבד.. הוא בא מהר ישב איתי פה.. זה היה מוזר הרגשתי בודדה מושפלת.. לא רציתי שף אחד יראה אותי במצב שכזה.. היום אני מיצטערת שזה היה אותו ידיד ולא חבר שלי... למרות שהוא יצא דיי חמוד באותה תקופה.. לא רציתי שיראו אותי כשאני שמנה מכוערת מגועלת בדם.. אבל זה מה שיצא.. וזה קשה קשה לדעת שאתמול ניסיתי למות.. ניסיתי לקחת חיים.. נגד הטבע.. חח איזה טיפשה. פשוט טיפשה. (קטע קשה ביותר מתוך היומן שלי עצוב..)

 

 

אתמול יצאתי עם חברה טובה שלי.. סתם הלכנו לשבת באיזה פאב.. שתינו קצת הייה נחמד אני מנסה להעלים את הכאב שאוכל אותי.. כמו שכבר אמרתי לכן לקחתי מחבר שלי הפסקה.. כדי להיות קצת לבד אני מרגישה שאני צריכה את זה.. ואנשים שסביבי מתים עליו! אבל אומרים שזה צעד נכול לפעמים לקחת קצת הפסקה.. אני לא יודעת מה יהיה אם נחזור להיות ביחד... אם אני אאבד אותו או לא.. וכל מה שעובר לי בראש זה איך הוא מרגיש.. אם הוא כועס עליי... אם הוא מסוגל להסתדר בילעדי.(ברור לי שכן) אבל סתם בטח הוא לא מבין מאיפה זה נחת עליו. כי בכל זאת אנחנו שנה בייחד. זה לא פשוט ביכלל לא. אבל אני מרגישה קצת כלואה. אני כולה ילדה ואני רוצה להכיר את העולם.. להנות מהכול.. בלי לחץ.. אני מרגישה ממש חרא עם עצמי.. אני מרגישה לא בסדר בטח הוא כועס עליי נורא.. אבל אני לא חושבת שיש לו על מה לכעוס... אני מוצפת ברגשות מעורבים.. אין לי אף אחד בראש . לא רוצה אף אחד אחר רק להיות קצת לבד.

 

 נפרדנו! איך עשיתי דבר כזה? אה? אה חתיכת זונה מטומתמת! איך יכולת לעזוב אותו? וואו אני מרגישה כל כך רע.. בדיוק שנה חגגנו לא מזמן..אבל אני מרגישה שאני צריכה זמן.. לעכל את החיים שלי לראות מה קורה איתי .. עם העולם.. להמשיך קצת הלאה.. לחייך בבוקר בזכות עצמי.אני מרגישה שאני פוגעת בו כבר הרבה זמן.. שהוא אוהב אותי ב100% ואני לא שלמה.. אבל כואב לי.. הוא בכה לי היום..בכה באוטו..ואני? אני היתפרקתי התכלתי לבכות וליצרוח כמו משוגעת.. זה ניגמר! זה ניגמר? אני לא מאמינה שזה ניגמר..למה? איך יכולתי ?! מגיע לי למות! בייסורים!אבל הרגשתי בתוכי שזה גם ככה היה נימגר מתי שהוא.. אז עדיף עם זכרונות טובים לא?! טוב אני לא מצליה לנחם את עצמי!הלכתי לטבוע  או לקבור את עצמי איפה שהואו משו ביי.  (פרק חדש:)בוקר בילעדיו!- הי אני כותבת לכן היום.. השעה פאקינג(08:34) דיי מוקדם אני יודעת.. יש לי היום שיעור גיטרה.. אני מישתדלת להעסיק את עצמי בדברים.. לפתח את עצמי בלי חבר. סתם.. כואב לי כל כך כואב לי...הוא בן אדם מושלם באמת.. הוא אהב אותי כפי שלא אהבו אותי מימיי.. ומה אני גמלתי לו?! זרקתי אותו! אני כלבה באמת שחרא לי אני קמה בבוקר.. בית לבד.. זה מוזר לא להיתקשר להגיד לו בוקר טוב.. (הוא היה מכוון לו שעון מעורר עם תזכורת להגיד לי בוקר טוב).. חח הוא הנסיך על הסוס הלבן מהאגדות.. שכל בחורה הייתה הורגת כדיי להיות איתו! ומה אני? לבד כמו כלב!  אבל אני מקשיבה ללב שלי.. אני רוצה ליראות איך אני מיסתדרת בילעדיו.. הוא הבן אדם שהכי אהבתי בחיים.. אבל ליפעמים   צריך להמשיך הלאה.. אל תישאלו אותי למה כי אני לא יודעת! אין לי תשובות לא לכם ולא לעצמי.. אני רק יכולה להגיד סליחה

 

עריכה: (שעה: 21-38)

קשה לי.. כל כך קשה לי! אם אתה קורא את זה עכשיו.. אז שתדע לך שאני מתפרקת! אבל משו בתוכי אמר לי שזה הדבר הנכון לעשות! סליחה אני מתארת לעצמי שאתה לא סובל אותי עכשיו חח אבל למרבה האירונייה אני זאת שסובלת עכשיו ולא מפסיקה לחפש אותך! אהבתי אותך.. ואני עדיין אוהבת.. אני פשוט לא מרגישה מספיק כנה ואמיתית עם עצמי כדי להיסתכל לך בעניים... לא יודעת למה.. מין טיפוס כזה אני לא סגור על עצמו אף פעם.. עכשיו חזרתי מחברה שלי.. וואו הייה קשה דיברנו על העבר.. על בנים.. שהיו.. שיהיהיו.. וני פשוט לא הפסקתי לבכות להיתגעגע אילך.. אז אני בטוחה שאתה וכל מי שקורא את הקטע המוזר הזה שואל את עצמו אז למה ניפרדתי מימך?! אני רק יכולה להגיד שזה הדבר הכי נכון שהרגשתי לעשות.. ושאני מנסה לאהוב את עצמי לקבל את עצמי לבד! בלי אף אחד.. ללמוד להעריך את עצמי יום יום בלי חיזוקים. רק קציתי להגיד לך ש... אני מצטערת!..  אני אל יודעת אפילו על מה אבל אני מרגישה לנכון לומר סילחה. אז סליחה!  אני מיצטערת מאוד. 

 

 ממש ממש רע לי! אני רוצה למות כבר! שמישהוא יקח אותי :(

אני אני.. פשוט פאטתית! ממש רע לי! הרבה זמן לא הרגשתי כל כך בודדה.. טוב אני יודעת שאני עומדת לעבור תקופה קשה!! בכל זאת.. אבל סתם ציפיתי שאני אכיר את עצמי שאני יוהב את עצמי אבל אני רק שונאת את עצמי מיום ליום... אני רוצה לעבוד.. באיזה פאב שאני תמיד יושבת בו... וסתם אבא שלי דיבר עם בעל הפאב..(שהוא אחד המושלמים) ואולי אני יתחיל אבל דיי אני לא יודעת אם אני באמת רוצה לעבוד שם ביכלל.. לעשות לעצמי פאדיחות! אני למלצר?! הרי יש לי 2 ידיים שמאליות! אבל מצד שני אני חייבת להמשיך בשיגרה אני לא יכולה להיתקע בבית לבד לבכות כל היום. אבל יש לי בעיה! גברים! כן. כן אני יודעת שזה בעיה של כולכן בנות.. אבל אצלי היא ממש חזקה! ביגלל שיש לי הערכה עצמית כזאת נמוכה.. ואני לא מיסתדרת עם עצמי. חח אז אני תמיד מחפשת את זה במין השני! קודם כל השלמות! אם לא בי אז לפחות בהם.. אבל זה מעגל כי הרי מי יהיה עם פרה כמוני?! (טוב היו הרבה) אבל כניראה שמשהוא לא בסדר איתם.. בנות! אני חייבת לילמוד לאהוב את עצמי לאט לאט איך עושים את זה?! עזרה! הצילו! לפני שיהיה מאוחר מידיי 3> מחכה לתגובות שלכן מכורה.

נכתב על ידי © מכורה לאנה-מיה © , 4/4/2008 20:08  
27 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של מכורה לאנה\מיה ב-17/4/2008 13:31
 





26,286
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , משוגעים , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל© מכורה לאנה-מיה © אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על © מכורה לאנה-מיה © ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)