I wonder if...

היה לי כל כך הרבה מה לכתוב כשהייתי באוטובוס בדרך הביתה,אבל עכשיו כל המילים פשוט חמקו מידיי.

מה שבטוח כבר לא טוב לי כמו שהיה בזמן האחרון,ומאוד חבל לי שחזרתי הביתה.

הייתי שמחה מאוד ליסוע,ורחוק.

יותר מידי פשוט יותר מידי.

דאגה מושכת ממני רגשות החוצה ומבלבלת אותי עד כלות,אני כבר לא ממש בטוחה בדברים שוויתרתי עליהם.

אוהבת לא אוהבת.

בעיקר מתגעגעת.

אולי תבוא?

שנים שנלחמתי ביצר הזה
להרוס כל פינה נקייה בעצמי
זה תוקף אותי גם בלילות
בימים יש דרכים אחרות לווסת את השקר שבי
אהבתי לא פעם גבר בחיי
עם זאת שנשרפתי עד סוף נשמתי
למרות הכל יש אחד שינסה ויצליח
לגרום לי לרצות ולהשיב את רוחי
אז שיבוא
אז שתבוא..

יום אחד אני מרגישה שזה קרוב
תבוא
אתה עכשיו בטוח מחכה לי גם עד סוף החיים
גם אם תתעקב עד סוף חיי עוד אחכה לך
אין לי זמן יותר אני צריכה אותך כבר כאן לידי
אל תחכה.

אז בוא עכשיו.

התבלינים-בואי עכשיו,בשינוי גרסה קלה.

תשמור על עצמך,אוהבת מיליונים.

נטי-אן3>

שכ"כ מצטערת על האבל שנעשה לך בגללי.