זה נסגר ונגמר.כנראה לעולם.
נגמרה תקופת ה"הלא יודע" נגמרה תקופת האי וודאות.
עכשיו הכל ידוע וברור וזה עדיף,למרות שזה לא מה שרציתי,זה בסדר.
שרדתי כ"כ הרבה פעמים כאלה,אשרוד גם את זו.
החיים שלי דפוקים,זה לא מרחמים עצמיים או משהו,אני מדברת דוגרי.
החיים שלי דפוקים והלוואי שהם לא היו כאלה אבל הם כן.
ואתם בטח חושבים לעצמכם -אם זה כ"כ מפריע לה,למה היא לא משנה כלום?-
זה רק ניראה קל חברים,זה רק ניראה.
אי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור,החיים שלי דפוקים בגלל צלקות העבר,
הן הופכות שוב לפצעים זורעות שם מלח,לימון וטקילה ושוב מגלידות והכל חוזר חלילה.
אז נכון זו גישה פסימית למדי אבל גם מציאותית.
את העבר אי אפשר לשנות,ואתם בטח תאמרו שהזמן הוא תרופה להכל
אבל אצלי יש יותר מידי שזמן כבר לא יכול למחוק.
אני עוצרת לנשום קצת וממשיכה הלאה.
אם תירצו מספיק תוכלו לעצור אותי מכל זה.
אבל בינתיים לא ניראה כאילו למישהו אכפת,או שבעצם לכולכם אכפת,
חוץ ממך,ודווקא אותך אני צריכה.
יהיו לכם הזדמנויות,אני מבטיחה פשוט תצטרכו לקלוט אותן מולכם.
אני ממשיכה כאילו לא לקחתי שום החלטה,יקרה מה שיקרה.
מה שההתנהגות שלי תביא אליה,ככה הכל יראה עכשיו.
מה שאשדר זה מה שתעשו,כרגיל,עוקבים אחריי כאילו יש לכם אשכרה סיבה טובה.
בתכלס?אתם יותר דפוקים ממני.אני בסדר,זה החיים שלי שאכלו סרט וראו פופקורן מקולקל.
נטי-אן3>
עוד חודשיים יומולדת 18 ואני טובעת בחרא,יש לי חודשים להצליח לצוף.
חודשיים הייתי פה,חודשיים זוז!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
