ואמנם איני מרגישה אותך עמדי אבל אתכם אני מרגישה,
מרגישה אתכם ניצבים,עומדים ואיתנים בגב זקוף וגוף מורם
פנים רזות,עיניים חלולות,כואבים וחיים גזרה,גזרה שהגיעה אליכם
לא מפני שעשיתם רע ולא מפני שפגעתם במישהו,
יכול להיות שרובכם הייתם אנשים טהורים ולעולם לא עשיתם דבר רע לאדם
ובכל זאת הורעבתם,הורעלתם,נורתם,נשרפתם,נרצחתם במקום זה
באדמה מקוללת זו עליה אני עומדת בעיניים דומעות אך בגוף זקוף,רועד,אבל זקוף.
מרגישה אתכם עמדי גורמים לי להאמין שאפשר להמשיך,שצריך להמשיך,
שחייב למלא את חובתכם להמשיך את הדורות,ואת מיליוני האנשים שחיו כאן
וכאן נרצחו על היותם יהודים וללא כל סיבה אחרת.
הולכת אני בגיא צלמוות ולא ארע רע כי אתם עמדי
שישה מיליון גברים,נשים,ילדים וטף עומדים לידי,נותנים לי את הכוח להמשיך.
פולין 2008 מחזור יא' בגין,אילת.
היה מדהים,תודה לכולכם3>
צולמו באושוויץ-בירקנאו 12/11/08
"צומחים כאן פרחים.."
נטי-אן3>
עוברת שינוי.
נבגדת,
הכי לבד שאפשר,הכי פגועה שיש,יותר כואבת מאי פעם.
ספגתי יותר מידי,אני מרגישה כאילו כל אחד ממכם הוא חלק מסכין אחת גדולה שכל פעם
שאני מסתובבת ולו רק לשניה היא ננעצת לי בגב ובינתיים אני סופגת את הדם שזוהם מבגידותכם בי
אני חושבת שספגתי יותר מידי אני כבר לא מאמינה באפחד.אני צריכה לתת לדם שלי זמן להתנקות.
בסופו של דבר כולם נישארים לבד לא?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
