הכל עם חבר שלי כזה too good to be true

אני אוהבת אותו, הוא אותי בלהבלהבלה

באמת מושלם.

אבל מה הסיכוי

שדווקא היום

דווקא באותה השעה

על אותו קו אוטובוס, שאין לך מה לחפש שם בכלל

אני אעלה

ואני אראה אותך.

ולא רק זה, אתה גם תגיד לי לשבת לידך ותיתן לי נשיקה רכה כזאת על הלחי. כמו שפעם היית מביא לי.

לךךךךךךך תזדייין!#@$%^&^*

למהההה אתה צריך להרוס הכל?!#@$#%^

עד עכשיו אני מעורערת בגללך בנשלזונה

חצי שנה לא ראיתי אותך. פאקינג חצי שנה. 

ואני לא אשקר, כל יום חשבתי עלייך.

אפילו אם זה מסוג המחשבות שלא שמים לב אליהן.

ומה הסיכוי שאני אראה אותך.. דווקא שיש לי חבר ושהכל מושלם..

פתאום כל הרגשות צפים, הגעגועים ממלאים אותי. 

ואני לא מבינה למה.. כי אתה אחד מבני האדם שפגעו בי הכי הרבה בחיים שלי.

ואני יושבת לידך ומנסה להיות סבבה, הכל טוב בינינו.

היה כלכך מוזר לראות אותך. לשבת לידך. לגעת בך. להריח אותך. 

כל כך מוזר וכל כך טבעי בו זמנית.

כאילו אתה איזה חלום רחוק שחלמתי לפני המון המון זמן.

ואני מרגישה כל כך פתאטית, כי אני לא חושבת שאכפת לך ממני בכלל. לא חושבת שאי פעם היה לך אכפת ממני

שעשיתי לך משו, שהזזתי לך איזה משו.

אתה דפקת אותי לגמרי, הוצאת לי את כל הברגים מהראש.

ובסוף בכלל, איך פגעת בי. חודשים לקח לי להחלים.

לך תזדיין.

אני רוצה לא לראות אותך יותר בחיים, ורוצה אותך איתי עכשיו הרגע.

תתארו לכם בחור יפה. פשוט יפיפה.

ומניאק שאין דברים כאלה. זבל של בנאדם.

את זה אני רוצה איתי? יופי נועם. כל הכבוד.