פעם הייתי רגילה להיות הכי יפה בבצפר, זאת שכולם רוצים אותה, הכי מגניבה, הרגשתי נשית.

ולא בקטע נרקיסיסטי, לא הראתי אתזה לעולם אבל היה מתחת לפני השטח את הידיעה וההרגשה.

עכשיו, לא רק שאני מרגישה גברית בלי טיפת נשיות, פתאום אני גם לא הכי יפה בבצפר, אפילו לא נחשבת ליפה, אף אחד לא מסתכל לכיוון שלי, וכולם מכירים אותי בתור הפריקית הלסבית, לוצי או כל כינוי משפיל אחר.

אני יודעת שאוהבים אותי בתור ידידים וצחוקים ואני חמודה וכיף להרביץ לי כי אני לוקחת הכל בצחוק, (אגב ממתי נהייתי כזאת?!) ושכיף לרדת עלי שאני אוכלת חתולים,

אבל חסרים לי הבנים האלה שבאים ואומרים לי את מה שעל ליבם, שהם מרגישים כלפי רגשות, שאני יפה..

אני מסתכלת על כל הכוסיות הרזות היפיפיות הבלונדיניות עם העיניים הכחולות והשיער הבלונדיני, ובאלי לירות בעצמי.

אני בחיים לא ארצה להיות כמוהן-NEVER!

אבל את הטיפת הערכה שאני צריכה לקבל בתור בחורה.. אין.

אמא אמרת שמלא בנים רוצים אותי פשוט מפחדים לומר לי או להראות אתזה כי אני מאיימת.

WTF איזה פוסיז.

אני מתגעגעת ללהיות בחורה.

אני מתלבשת כרגיל, מתנהגת כמו עצמי, עגילים זה תמיד היה לי, השיער שלי נורמלי, ואיכשהו פעם הרגשתי כלכך נשית ועכשיו לא.

זה מפריע לי ממש.

כשיש לי חבר אני מרגישה נשית, אבל כשאני מגיעה לבצפר לא משנה איזה שמלה או חצאית אני אלבש אני ארגיש כאילו אני נראת כמו גבר!

כאילו אני לא מושכת בכלל!

כאילו אני אשכרה איזה לסבו!

ועכשיו שאני כלכך רוצה מישהו מהשכבה שלי אני חושבת שבחייםםםם לא יהיה לי סיכוי איתו כי אני ONE OF THE GUYS ולמה שהוא יבחר בי כשיש לו 20 כוסיות שדלוקות לו על התחת..

פעם, לא הייתי סופרת את כל הכוסיות המזדיינות האלה, הייתי נדבקת למטרה וידעתי שלא משנה כמה חתיך הוא, הוא יהיה שלי.

ממתי נהייתי כזאת חסרת ביטחון?

יופ זה הכל בחיים?

אני עדיין יפה בכלל? שאלה שלא חשבתי שתעלה במוחי אי פעם.

אני מתגעגעת ללהיות בחורה, אבל בחורה מגניבה, כמו שתמיד הייתי, לא בחורה רזונת שמשפילה את עצמה כדי שישימו לב אליה.

אז אם אני מגניבה וחכמה אני לא יכולה להיות יפה?

אני חייבת להיות קופסת קרטון יפה?

כוסעמקקקקקקקקקקקקקקקקקק

נמאס לי מהשכבה שלי, נמאס לי מההרגשה הזאת, נמאס לי מלרצות אותו, נמאס לי מהכונפה שעוקבת אחריו לכל מקום הבתזונה הזאת נראלללההה שהם ילכו יחד לנשף. זונה.

אשכרה ממתי כלכך אכפת לי מה חושבים עלי..

ממתי נהייתי כזאת פוסטמה

כזאת מפגרת

כזאת עלובה

כזאת פתטית.

איפה הפאקינג ביטחון עצמי שלי שהיה בשמיים עד לא מזמן?

אני נועם, אני יכולה להשיג כל אחד שאני רוצה, אני שונאת בנות שטחיות ורזות יתר על המידה, ועקרון שמה זין על כל מה שמערער את הביטחון העצמי שלי.

אני יפה, אולי לא כוסית, אבל מגניבה, עם סטייל משל עצמה, והתנהגות סבבה.

ועכשיו הרגע עצבנית ומיואשת וצריכה סיגריה.

באלי פשוט לקלל את כל העולם.