שעת לילה בשדה הפתוח, והירח מכסה את רקע השמיים, שני חיוכים רודפים אחד אחרי השניה.

רוח קיצית בשיערם, ורגשות מכסים את המציאות, שני זוגות עיניים אומרים הרבה.

בלי מילים, וללא נגיעות, רק המבטים המביעים שתיקה סוערת ורמיזות של עצב.

חיוך בשמלה של קיץ, על גבול הדמעות, של ניגודים שחור ולבן.

חיוכים יפים ומבטים דומעים, פונים לדרכם בנפרד, כשהירח מכסה את רקע השמיים.

הצגה יפה אמרתי. הצגה יפה.