היום ראינו בכיתה סרט. מישהו ראה פעם את שיקספיר מאוהב?!
בקיצור בגלל שפעם רק גברים יכלו לשחק בתאטרון והייתה מישהי שרצתה להיות קרובה לשיקספיר היא התחפשה לגבר ושיחקה את רומיאו ואני מצד אחד הרגשתי ממש פורח, לא יודעת למה. ומצד שני נורא קינאתי בה.
איך שהגעתי הבייתה החלטתי שזהו! שאני מוצא פיתרון לשיער והארון ולחזה (שאת אף אחד מהם אני לא רוצה להרוד כרגע). אז הסתגרתי באמבטיה ושמתי עם עצמי כובע גרב, הכנסתי את כל השיער שלי פנימה וציירתי לעצמי זקר עם העיפרון גבות של אמא שלי. לחזה לא מצאתי פיתרון אבל לא היה איכפת לי! בחיי! הייתם צריכים לראות כמה שהייתי יפה! ניראתי ממש גברי ומושקע. לא נראתי כמו בחורה עם שיער קצר, גם ליפני שציירתי זקן, נראתי כמו בן של ממש. כזה טיפוס די נחמד שמלא בביטחון עצמי.
ואז שמתי את הקפוצון של הסווצארט על הראש וזה גם הופיף הרבה כי אז לא הייתי כל שניה צריך להכניס את השיעור שיוצאות מכובע חזרה אליו כי אף אחד לא ראה אותן.
מצב רוח ממש נפלא זה עשה לי.[=
כמעט יונתן.[=