כינוי:
TheKiteRunner בת: 37
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מאי 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 |
הבלוג חבר בטבעות: | 5/2008
אילת אילת .
בהיותי פה באילת עם המשפחה החלטתי שאני צריכה קצת שקט, בכל זאת חמישה ימים אינטנסיבים כאלה עם כל המי והמו לא היו לי כבר יותר מידי זמן וסבלנותי הקטינה את מיימדיה .
ירדתי עם כולם בצהרי היום לבריכה מחפשת אחרי איזה קרן שמש חביבה שתהפוך אותי לשניצל , במקום זה קיבלתי חמסין וכמה טיפות גשם בבריזה אילתית למדי.
קראתי , צילמתי , התפשטתי ,וקפצתי למים ... אחח ... המים באילת , לא חשוב כמה תתבשל בחוץ , איכשהוא תמיד תכחיל וכל דבר שיכול להזדקר מזדקר לו כאילו אין מחר .
אז צללתי , עליתי ,שחיתי , קפצתי ובין היתר הסתכלתי סביב אולי יש מישהו ששווה קצת יותר מהבריכה וחצי שעשיתי ... אבל , יותר מכמה עשרות ערבים לא קיבלתי כלום .
ופה ידידיי , גיבשתי אטרקציה חדשה , הודדעתי לכולם שהם מוזמנים לשבת בבריכת שלולית השטן של הילדים עם האחיין שלי עוד כמה שעות ושלא יפריעו לי בהיותי מתענגת על השקט בחדר וברומן הסוער עם האמבטיה .
אני אוהבת את הרגע הזה , אח ... כמה שאני אוהבת אותו . להוריד את הבגדים , להציץ במראה ולראות את החיוך הטיפשי הזה לפני הצלילה פנימיה ... הופ , אני בפנים , שוכבת בבריכת קצף פרטית . תוך כדי שאני מזמזמת לי יחד עם ריטה ברקע , מצאתי את עצמי חושבת לעומק על כמה בא לי שתיהיה פה איתי , בחום המים הזה .. עם המזגן המקפיא שכיוונתי ... התענגתי לי שם על שהגוף שלי קיבל את עור הסבתא שלו מרוב נוזלים מסיב ... המשכתי להסתבן לי בנחת ...
הספקתי להתנגב , להתלבש , להבריש את השיער , ולשכב על המיטה פרוסה לכל האורך מספר דיי מועט של דקות אם תשאלו אותי... והנה נפתחת לה הדלת וכל הפמליה נשפכת פנימה , מנפצת את כל הפנטזיות שהיו לי בראש ...
אחח ... אילת ... אילת ....
| |
דקת דומיה.
בפעם הראשונה - הייתי שם , יחד עם כולם , סיימתי משימה , התערבנו מי יהיה החייל שהצפירה תתחיל לו בול על השעון ... זאת הייתה אני , 10:00 וזה התחיל .
עמדו שם כולם , חלק עם נשק עליהם , חלק על חצי ב' , מצאנו את עצמו עומדים במעגל , מרכינים ראש , ומתייחדים , יחד איתם , כל ששת מיליון הניספים .
אף אחד לא נע , אף אחד לא השתעל , התגרד , נראה היה כאילו איש לא נשם . עמדו שם בדיוק כך , 2 דקות , וזה נגמר .
בפעם השניה - כולם היו שם , על א' מדוגם , נראים יפים מתמיד ... חיילים לכל דבר . כולם
עמדו שם ונראו גאים , להיות יהודים , להיות חיילים ולגור כאן עם כל הדברים
.
כולם דיברו שם בלחש , כאילו שמרו סוד , אנחנו כרגיל , הגענו על ב' , מדוגם יותר מהרגיל . פתאום זה נשמע , ועמדנו שם כולם ... פתאום הרגשתי גאה , אפילו יותר מכולם .
במקום שלי , בתפקיד שלי , עם הנשק שלי , ומדי ה ב' הגדולים שלי .
בפעם השלישית - ישבתי עם המ"כ , הפזמני"ק והמ"כ שהצטרף , הרצנו צחוקים על משפטים , ריתוקים , על התקופה שהם גם היו צעירים ... הכל נראה בסדר , השמש שקעה בצד אחד , והורגש כאילו אין מקום טוב יותר להיות בו מאשר שם , ברגע הזה , בזמן הזה ... במקום הזה .
בלי להשים לב , זה התחיל , לא הבנתי מה קרה , בשניה זה נקלט , והופ , הוא קפץ מהשולחן , הוא התרומם בשניה , השלישי פשוט התיישר , ואני הסתובבתי לכיוון ההרים , כולנו עמדנו עם ידיים מאחורי הגב , אבל הפעם , הרמתי ראש , הסתכלתי לכוכב אחד שניצנץ שם , הרגשתי שהפעם לא צריך להוריד את הראש לרצפה , להפך , אני כאן . בזכותם , בזכות כל אלה שהלכו ואינם .. אני כאן כמו שהם רצו שניהיה ... על האדמה שהם איבדו את חייהם בשבילה . וגם הפעם , הרגשתי גאה ... אני חיילת . אני יהודיה . אני כאן . אני כאן בזכותם ... אני כאן , ואף לאום אחר לא ישנה את זה שאנחנו כאן ...
היינו , אנחנו ... ותמיד נישאר ... כאן !
או כמו שמשינה שרו אתמול , אין מקום אחר .
| |
לדף הבא
דפים:
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
