| - |
כינוי:
TheKiteRunner בת: 37
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יוני 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 6/2008
ימים יגידו ....
" אני יוצאת לרוץ ..."
- " רוצה שאבוא איתך ? "
" רוצה לבוא בוא ... "
- " נו את רוצה או לא ? "
" מה אתה רוצה ? יאללה כבר נו בוא ... "
יצאנו לרוץ ... עד שכבר לא היה לי עוד אוויר , התחלתי ללכת ... עצרתי ... באיזור הכי יפה שאני מכירה ... ראיתי את כל העופות , החסידות , הברווזים , הציפורים ... כולם היו שם ... חיים את החיים ... ואז הוא התחיל .... וזה הלך ... ככה .
" זה היה פוגע שאמרת , שאני לא מכיר אותך ...."
- " זה נכון , מה לשקר ?"
" את חושבת שאחרי כל הזמן הזה אני יכול שלא להכיר אותך ? "
- " זה שאתה יודע סיפור אחד שלי , לא אומר שאתה יודע מי אני ... "
" אני רוצה לדעת מי את ... "
- " חבל , אני כבר לא ..."
" למה את אומרת את זה ? "
- " כי כבר לא אכפת לי , שלא ידעו מי אני , לא אכפת לי אם יחשבו שאני יפה או אם יחשבו שאני מכוערת , לא אכפת לי אם ידברו עלי או איתי ... פשוט לא אכפת לי , ואתה יודע ? זה קצת עצוב שהגעתי למצב הזה , שבו באמת כבר לא אכפת לי ... אבל אתה יודע , יש משהו מנחם בכל הסיפור הזה ... היום אם יגידו לי להצביע על מישהו או מישהי אחת שכן מכירים אותי , שיכולים להגיד בבירור מי אני ... יש לי על מי להצביע .... וחבל , כי זה לא אתה ... וכנראה שגם לא תיהיה אתה ..."
בשלב הזה כבר התיישבתי , גם הוא ... הקפצתי אבנים על המים , וכל העופות ברחו , בבריכה ליד ראיתי את אמא ברווזה שוחה לה ואחיה היו איזה 6 מהילדים שלה ... הסתכלתי במים , וידעתי שיש שם חיים ... אפשר להרגיש אותם ... גם אם לא רואים ... השמש כבר התחילה לשקוע ... וראיתי אותו נפגע ... מחכה לאיזה מילה ...אז הוא ניסה ואמר .
" אז ? אני אף פעם לא אכיר אותך ? "
- " כנראה שלא ..."
" תודה באמת תודה , עכשיו הרסת הכל ..."
- " כ"כ קל להאשים אחרים נכון ? "
" טוב בסדר אז אני אשם ..."
פה הוא כבר הסתובב והלך ...
ראיתי אותו , הולך דרך הציר חזרה ... בחרתי ללכת דווקא דרך היער , נכנסתי לתוך העצים , ופתאום ראיתי אותו מתחיל לרוץ ... הלכתי עוד קצת , עד הציר הראשי ... ופצחתי בריצה חזרה עד למגורים ...
לא מצאתי משהו טוב יותר לעשות עם הזעם שלי , אז פוררתי אותו על ערמת פק"לים ...
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
