וואו, כייף לי

למרות שסבא וסבתא לא באים, ואז לא יהיו לי דמי חנוכה (טוב, גם ככה לא בטוח שהיו לי)

מחר טיולחנוכה, שזה אומר שחוצמזה שהולך להיות כייף לא נורמלי, שיש כמעט שנה לבלוג הזה.

וזה נחמד, לראות מה אפשר לעבור במשך שנה שלמה, ולתעד את זה והכל. האמת, שזאת המטרה האמיתית, לא הכתיבה עצמה, שגם ככה היא גרועה, אלא פשוט לנצור איזה רגע או שניים.

אני הולכת לחוגריקוד. בייצ'.

אל תשכחי לקחת כלום לטיול, ילדה. במיוחד לא את הראש, למרות כל הבאלגן שיש לך בו.