יש ימים הם העצב הוא חברך הטוב ביותר, ויש ימים בהם השמחה מארחת לך חברה ! |
 כינוי:
דולי ™ בת: 31
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
נובמבר 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | |
הבלוג חבר בטבעות: | 11/2007
הוא אף פעם לא אמר לה.....
הוא אף פעם לא אמר לה כמה הוא מצטער על אותם ימים של צער וכאב, היא חשבה שהוא רוצה ברעתה, מה שלא הבינה זה שהוא בסך הכל רצה להיות שם בשבילה, הוא קיווה שהכל יסתדר וילך הכי טוב. אבל טעה, והכל התפקשש נזל לו מבין האצבעות ונעלם.
הוא חיכה לה שעות, ימים, שבועות. והיא חשבה שהוא לא רוצה בה עוד שזה אבוד ושהוא עשה ממנה צחוק, חשבה שלא תראה עוד חיוך על פניה, רק עצב שלט שם.
הוא ניסה לדבר, להגיד מילה והיא בשלה, לא הבינה שמה שרצה היה רק בטובתה, עוברים ושבים הסתכלו עליהם. לא הבינו איך הם לא ביחד.הפרפרים עפו להם התלחששויות היו באוויר.אבל היא לא היתה מוכנה, הוא פגע כלכ כך פדע, היא לא יכלה עוד להמשיך. וכדי להמשיך בדרך, צריך שיהיה שביל. חבל שבשבילה הוא זה שקטע את דרכה.
דמעה החל זולגת על פניה, מלוחה כמו הים הגדול. דמעה אחת, והא לא יכל להסתכל עוד הוא היה חייב להגיד מה שהיא חושבת זה ההפך הגמור ושאולי אפשר לתקן את המצב, היא מצדה היתה המומה.
הם התנשקו, כל השדרה עצרה והעלים היו בתקופת השלכת ונפלו על ראשיהם, מפל המים היה ברקע. זה היה מראה כל כך יפה.
אל תתיחסו תמיד ברצינות למה שאני רושמת. לפעמים זה סתם פריקה. לפעמים סתם דברים שעוברים לי בראש. לפעמים אני סתם נכנסת לבלוג בלי רצון מרש לכתוב ואני סתם מתחילה ויש לי השראה.
" ...if you want to change the world, what do waiting for...."
תאמין שהמקום שלך להאיר עוד יגיע... !
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
