יום הזיכרון ,
אני רואה אנשים בוכים ביום יום ,
ולא מבינה למה .
ופיתאום כשאני מופיעה ביום הזיכרון
אני רואה את כולם מהבמה .
משם אני רואה את אותם האנשים שבוכים ,
כי נקטף מהם אהוב ,
כי יצא לקרב ולא חזר ,
כי ברגע שאמר אני רוצה להילחם בצבא ,
חתם את מותו .
ושוב אני מסתכלת על אותם אנשים ,
ובאותה עת אני מבינה למה הם בכו ,
מי נקטף ולמה .
הדמעות חונקות אותי ,
אני לא רוצה לבכות באמצע הופעה !
העיניים מתנפחות ובסוף יוצאת דמעה אחת שכולה למען אותם החילים שאותם אי אפשר לספור .
יומן מסע/אביב גפן .
אינספור שבילים ויציאה
רושם בתוך יומן מסע
להתערבב ולא להיבלע
רושם בתוך יומן מסע
והיה אם מישהו בא
אל תסתובב
כי זה תמיד יכול להיות
זה שידליק לך את הלב
יפרוק את הכאב בשלווה
מגע הרוך גובר על המכה
רושם בתוך יומן מסע
כולנו עשויים אבק של אהבה
רושם בתוך יומן מסע
מביטים למעלה ונושאים תפילות
כשבינתיים שוכחים
שהמשמעות לחיות
היא לשאול את השאלות ולענות
והיה אם מישהו בא
אל תסתובב
כי זה תמיד יכול להיות
זה שידליק לך את הלב
יפרוק את הכאב בשלווה
_____________________________________________________________
הייתה לנו היום הופעה בעצרת יום הזיכרון ,
היה מדהים,
מרגש .
המון חברות חיבקו אותי לאחר הטקס,
והיה מאוד נחמד .
מספר ההרוגים שנאמר שם באותה עצרת ,
הרג אותי !
יותר מ300 חיילים .
אני לא מבינה מאיפה יש לבנאדם את הכוח לשלול חיי אחר .
בכל אופן,
מחר יום העצמאות !
מחר יהיה שמח(:
333333333333333>
אופירי.