הבלוג שלי בן 11 כאשר ייסגרו את ישרא בלוג הוא יהיה בן 12 יגיע למצוות . אני לא מאמינה ולא האמנתי שאי פעם ייסגרו את ישרא בלוג . 

עולם הבלוגים ועלומם של אנשים שכתבו את חוויותם רגשותייהם על האתר , שחלקו את הסודות הכי גדולים שלהם והסודיים.  בצורה אינטימית . עם עיצובים כפי שאוהבים וכל אחד הפך את הבלוג שלו לבית הפרטי שלו. לחדר הסודי ששמור רק לו . ולקוראים . ושיכולים לקרוא ולהגיב   ולתת הרגשה שאת /ה לא לבד ויש מי שאכפת לו ותומך ומתעניין בחייך לאחר הכתיבה .

הבלוג ליווה אותי מכיתה יב  ועד היום גיל 29  . קשיים בבית הספר שהיו לי ובחיים בהתמדיות . 

על הצבא והגיוס להתנדבות לו , על השירות עצמו . 

על אהבות נכזהות ואהבות משמחות

על רגעי משבר ורגעים טובים .

11 שנים זה הרבה זמן. ואני בהלם שכל זה הולך ליהמחק . לא  הבנתי איך מגבים אותו ממש את הבלוג. אבל לפחות יש לי את הכל מתועד במסמך וורד . שהכתיבה שלי לא תעלם. כי היא שווה לזיכרון והכרחית מאוד . 

אני משערת שמחצית מהאנשים פחות בקרו ועשו את השיקולים שלהם , באתר .אבל עדיין זו לא סיבה לדעתי . כי ממש חבל לאבד את המקום הזה. זה מן מזכרת לשנים ברשת של בנאדם שכתב את החיים שלו והמקום שאפשר לכתוב את הכל . 

הכרתי אנשים נהדרים דרך התגובות זוכרת אחד ואחד מהם . שרגשו אותי כלכך ושאני נהנהיתי לקרוא אותם ולהגיב להם 

ושמחתי כלכך שהגיבו לי . היה שם משהו בשיח בין הבלוגרים מאוד אמיתי.  חלקם ניפגשתי וחלקתם נשארו תמיד ויירטואלים. אבל היו בעלי משמעות מאוד גדולה בשבילי  . אזכור כל אחד ואחת מהם . איך ליוונו אחד את השני במסעיי החיים .

תודה לישרא בלוג על המקום שהיה בית בשבילי  ובשביל הרבה משתתפים . 

מקום שבו יכולתי לכתוב הכל בלי לדעת מי אני 

מקום שבו יכוליתי לעלות איזה תמונה שאני רוצה בלי לדעת מי אני באמת 

לעלות סרטונים מיטויוב על הרגשות שמתאימים לפוסטים. בלי שידעו מי אני והערות ושכל כל המקום אך ורק לי .

אין לי עוד מילים בפי . 

גם אם היו חודשיים רבים שלא כתבתי מעולם לא שחכתי את המקום הזה בשבילי .

שהוא תמיד מחכה לי 

הבלוג 

ומקווה להתראות עם כולכם ביום האחרון ומסיבת הסיום של ישרא בלוג . 

אוהבת ותמיד אוהב  

נצור בכל ליבי .

כשהערב מלטף את היום 
והעצב מתחלף לחלום 
מבטיך רסיסים של אמת 
בעינייך שוב האושר שקט 

סתיו בחלון מטפטף זיכרון 
יום אחרון, יחד... 

לא הרוח תפזר מליבך 
צחוק מרוח יד רכה על גבך 
כשהערב מלטף את היום 
והעצב מתחלף לחלום... 

סתיו בחלון מטפטף זיכרון 
יום אחרון ביחד 
סתיו בחלון.. 

מטפטף זיכרון 
יום אחרון, ביחד 

מטפטף זכרון... 
יום אחרון

ולצערי אצטרך לעבור לכאן : 

 http://orhdash.bloger.co.il/