לדעתי
אם אמות בגיל צעיר
אמות בתאונת דרכים.
אין לי פחד על הכביש
אין לי מורא
אני נוהגת מהר
ולא נבהלת בקלות
מתמרנת ומזגזגת בין נתיבים, מכוניות, משאיות
ורק כשרואה מרחוק אופציה לניידת
מאטה קצת
לא משנה שאני יודעת שבנק' הזו הם נמצאים לעיתים
לא משנה שסיפרו לי שפה או שם יש מצלמה
אני לא באמת זוכרת את זה כשאני דוהרת
אני נוהגת עם המון ביטחון ונוהגת מעולה
לא אעשה דבר על הכביש שאני לא בטוחה בו
כמו לעקוף כשאני לא סגורה על שדה הראיה שלי
או לא לעצור ב"עצור"
או במעבר חציה
יש לי חברה שכל פעם שהיא עולה לאוטו שלי
היא אומרת שהיא מרגישה שהיא יוצאת לחופשה
יעידו כאלה שנסעו איתי בעבר
שהם כן מרגישים בטוח,
על אף המהירות.
וכשאני עם אורחים באוטו
אני נזהרת יותר
בעיקר בגלל תחושת האחריות
לא הייתי רוצה להיות אחראית למותם או פציעתם של אחרים
מפה משתמע שבכלל הייתי צריכה להיות יותר זהירה
כי אני לא לבד על הכביש
והנהיגה הפזיזה שלי יכולה להשפיע או להבהיל אחרים
שעלולים לעשות תאונה - בגללי
אך לא כך הדבר...
אני לא מצליחה להביא את עצמי להוריד רגל מהגז
לרדת מ 140
130
120
(ויש לי פיאט אונו שנת 96 מנוע 1400.
לא איזו מכונית מירוץ)
זה טיפשי מאד
וילדותי
מבחינת זמנים זה הבדל של 10 דק', רבע שעה - גג.
אז מה הטעם בנהיגה כ"כ מהירה?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
